קָדַחְתִּי אֶת כָּל קַדְּחוֹתַיִךְ:

“טֶרְצִינָה” “טְרוֹפִּיקָה”,

וּסְתָם אַחַת –

בַּת “בְּלִי-שֵׁם”

כֻּסֵּיתִי פְּצָעַיִךְ

וּזְבוּבִים יְרֻקִּים

רָחֲשׁוּ סְבִיבִי

רָאִיתִי עֲלוּקוֹתַיִךְ

שׂוֹחוֹת –

בְּחָבִיּוֹת מֵי-הַשְּׁתִיָּה

אֲבָל בַּלֵּילוֹת –

בְּשֹׁךְ הַקַּדַּחַת –

עִלְעַלְתִּי בְּשָׁמַיִךְ הַגְּדוֹלִים,

הַמְכֻכָּבִים;

לַחַשׁ כּוֹכָבַיִךְ

וְרֶנֶן הַחִינִין בַּאָזְנַיִם¹

מָתְקוּ מְאֹד.

וּמַקְהֵלַת-מַלְאָכִים

חֲבוּיִים –

שָׁרוּ מֵעָל:

“כָּל עוֹד בַּלֵּבָב”

וַאֲנִי לִקְרָאתָם –

הוֹמִיָּה

1976