הִיא מַחֲלִיפָה –

שְׂמָלוֹת:

אָפְנָה אַחֲרוֹנָה,

הִיא עֲשׂוּיָה –

גִּיר לָבָן:

גּוּפָה מְגֻדֶּלֶת

נְפוּחַת-שֻׁמָּן –

וְיָפָה בְּכָל זֹאת:

כְּצֶמַח רָעִיל

שֶׁעוֹמֵד בְּשִׂיא פְּרִיחָתוֹ;

אֲבָל הִיא כּוֹרַעַת,

שׁוֹקַעַת וּפָנֶיהָ:

בָּצֵק טָפֵל,

שְׁנֵי גְּבָרִים

מְהֻקְצָעִים סְבִיבָהּ,

וְהֵם לָשִׁים

אֶת בְּשַׂר-הַגִּיר,

וּמַטְבִּיעִים בָּהּ חוֹתָמָם,

הֵם רוֹצִים לְהַבְרִיאָהּ

לְעַצְּבָהּ מֵחָדָשׁ:

לְרֶגַע הִיא מִתְעוֹרֶרֶת

וְשׁוּב מִתְפּוֹרֶרֶת –

לְגִיר לָבָן וְטָפֵל.

1980