הוּא נִצָּב לִמְרַאֲשׁוֹתַי

עֵינָיו מַבִּיטוֹת נֶגְדָּן –

וְהוּא, אֵינוֹ רוֹאֶה

הוּא “אָסִיר” –

אָסוּר:

בַּעֲבוֹתוֹת הַנֶּצַח;

שׁוֹטִים –

יוֹרְדִים עַל גַּבִּי:

הוּא אֵינוֹ זָע –

שׁוֹמֵר נַפְשִׁי

שׁוֹמֵר גּוּפִי –

שׁוֹתֵק;

הוּא אֲשֶׁר

נְצָרַנִי, כְּאַלְמֹג

תַּת-מֵימִי,

יִבְנֶה חוֹמָה –

סְבִיבִי,

וּבְתוֹךְ הַחוֹמָה –

בַּיִת;

הוּא אֲשֶׁר נָתַן

לְכָל פֶּקַע בְּקִרְבִּי

לִנְבֹּט –

בְּפִרְאוּת וָאוֹן,

וּלְהַבְשִׁיל זֶרַע…

וְגִדּוּלֵי-חֹמֶר –

לֹא נָתַתִּי לוֹ

וּתְמוּרָה –

לֹא הָיְתָה לוֹ –

מִמֶּנִּי;

רַק נַפְשִׁי

הִצְטַלְּלָה, –

בְּחֶבְיוֹן עֲנָפֶיךָ הָעַבֻתִּים

הַמְּגִנִּים:

תְּמוּרָתְךָ הִיא:

סְבַךְ-הַפֶּלֶא –

הַמִּזְדַּמֵּר תָּמִיד,

וְעוֹלֶה לֶחָלָל –

לִקְרָאתְךָ;

עַד בּוֹאִי –

אֵלֶיךָ.

1977