לַיְלָה אֶחָד בְּשׁוּבִי מִן הַחשֶׁךְ

בָּרָק פָּתַח לִי הַשַּׁעַר.

יְדֵי גֶּשֶׁם קָרוֹת דְּחָפוּנִי פְּנִימָה.

שָׁטִיחַ פִּנֵּק כַּפּוֹת רַגְלַי

בְּאֶצְבָּעוֹת חֲמִימוֹת שֶׁל צֶמֶר.

פִּרְחֵי לַעֲנָה וּמִנְתָּה

שֶׁשִּׂפְתֵי אֲהוּבָה נָעֲצוּ בִּי

פָּרַקְתִּי עָלָיו.

בַּתַּנּוּר אֵשׁ וְרֻדָּה פִּטְּטָה,

לִחֲכָה אֶת הַשֶּׁקֶט.

מֵאִגֶּרֶת חֲתוּמָה הִבִּיט בִּי

בּוּל שֶׁמִּבְצָר לוֹ וְכֶתֶר.

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹלָהּ הָעִוֵּר

וְיָדַעְתִּי: כֹּחַ הַלֵּב לֹא יִשָּׂאֵנִי

עַד חֲצִי הַדֶּרֶךְ לַשִּׂמְחָה.

הֵטַלְתִּיהָ לָאֵשׁ

וְטַרְפֵּי פְּצָעִים בְּשֵׁלִים

נָפְלוּ עַל הָאָרֶץ.

חֲפָצִים, שֶׁאָרְחָם תֹּם וְאֹרֶךְ־רוּחַ,

נִתְלַקְּטוּ בַּאֲרֻבּוֹת עֵינַי

וְשׂרְפוּ לְאֵפֶר.

נִכְנַס מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים

וּבָכָה עִמָּדִי,

שֶׁדְּבָרִים חַסְרֵי־עֵרֶךְ כָּל כָּךְ

אוֹרְגִים גְּלִימַת חַיֵּינוּ הַנּוֹצֶצֶת.