הַגְּדִי שֶׁלָּנוּ הָלַךְ לָמוּת

כָּל הַשְּׁכוּנָה יָדְעָה

שֶׁהַגְּדִי שֶׁלָּנוּ הוֹלֵךְ

לָמוּת. בְּיוֹם שִׁשִּׁי,

לְיַד עֶגְלַת הַקֶּרַח,

שָׁאֲלָה אוֹתִי הַשְּׁכֵנָה

שׁוֹשַׁנָּה מַה שְּׁלוֹם

הַגְּדִי. הַגְּדִי שֶׁלָּנוּ

מֵת אָמַרְתִּי וְלֹא

הִבַּטְתִּי לָהּ בָּעֵינַיִם,

כְּבָר טוֹב לוֹ, אָמְרָה

הַשְּׁכֵנָה שׁוֹשַׁנָּה, וַאֲנִי

לֹא הִבַּטְתִּי לָהּ בָּעֵינַיִם

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין לָהּ לֵב

לְרַחֵם עַל גְּדִי לָבָן

קָטָן שֶׁמֵּת. לַמָּחֳרָת

בַּצָּהֳרַיִם בְּשַׁבָּת

מָצְאוּ אֶת הַשְּׁכֵנָה

שׁוֹשַׁנָּה תְּלוּיָה בְּצַוָּארָהּ

בְּאֻרְוַת הַסּוּסִים

שֶׁל אָבִיהָ. לוּ רַק הִבַּטְתִּי

לָהּ בָּעֵינַיִם.