בֵּינֵינוּ אֵין אֲפִלּוּ

קֶבֶר אֶחָד, אָמְרָה

הַמְאַהֶבֶת –

אָהַבְתִּי אוֹתָךְ וְאֶת

אִשְׁתִּי וּבִתִּי

וְאֶת הַמְאַהֵב

שֶׁלָּךְ גַּם, אֲנִי אֶחָד כָּזֶה

טוֹב שֶׁלֹּא יָכוֹל

לִפְגֹּעַ אֲפִלּוּ בִּזְבוּב

עַל הַקִּיר, אָז אֵיךְ אַתְּ רוֹצָה –

הִתְחַנֵּן הַבַּעַל הַנִּצְחִי.

אָמְרָה הָאִשָּׁה: אֵיזֶה מְנֻוֶּלֶת

וְהַבַּת – אַתָּה בֶּאֱמֶת אַבָּא

מְאֹד נֶחְמָד אֲבָל עַל מַה

נְּדַבֵּר כְּשֶׁנִּשָּׁאֵר שְׁתֵּי

דַּקּוֹת לְבָד.