בִּמְבוֹאֵי־עִיר, מִתְגּוֹלְלָה בַעֲפַר־תַּמּוּז צָהֹב,

יָפוּשׁוּ, יִצְרְחוּ, יִנּוֹעוּ עַל עֵצִים עוֹרְבים

עִם עֶרֶב –

וְאֵשֶׁת־הַחַיָּל שִׁלְּחָה כַפָּהּ בְּמַטְוֵה־מֶשִׁי

תִּשְמַע צְרִיחוֹת־עוֹרְבִים

וַתַּחַז

עַל יְרִיעוֹת־חֲלוֹנֶיהָ

אֶת דִּמְדּוּמֵי־הָאַרְגָּמָן כִּי לָאוּ.

וְלֹא תִתְמֹךְ פִּלְכָּהּ,

כִּי בוֹ תֶהֱגֶה,

אֲשֶׁר הָיָה כְּפִסְגַּת־מַאֲוַיֶּיהָ,

וְחֶרֶשׁ תְּגַשֵּׁשׁ מְצוֹא אֶת מִשְׁכָּבָהּ

וְדִמְעוֹתֶיהָ

תִּרְעַפְנָה כִרְבִיבִים עַל דֶּשֶׁא.