חֵרוּת מֻטַּת כְּנָפֶיהָ אֵין
סוֹף עַד שֶׁבָּא אִישׁ אֶחָד וְלֹא פָּחַד, מִשְׁתָּאֶה
לַפְּרוּעָה, הִשִּׁיב בְּאַפָּהּ נִיחוֹחַ
הָדָר וְהִגִּיר אֲבָרֶיהָ דְּבַשׁ, וּמוֹסֵס
וְיָדַע בִּבְלִי דַּעַת עִוֵּר, פִּלֵּשׁ
וּבִתֵּר וְרִקֵּעַ עַד
דַּק, עַד שְׁבִי
בֶּעָפָר, לִבְשִׁי
שַׂק, אִפֵּס
וְצִמְצֵם מֻטַּת כְּנָפֶיהָ בְּטַבּוּר
בִּטְנָהּ וְלֹא יָדַע.