מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הַמְּשֻׁרְיֶנֶת שֶׁל הַחַלוֹן

רָאִיתִי אוֹתוֹ דּוֹהֵר בְּעִקְבוֹתֶיהָ שְׁטוּף

קִנְאָה, תְּמִימָה כְּמוֹ מָדוֹנָה מִזְרָחִית חָלְפָה

הָאִשָּׁה עַל פָּנַי בַּחַלּוֹן מַאֲמִינָה שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה

בְּמוֹסְרוֹת הַסּוּס לִרְצוֹנָהּ, פַּרְוָתוֹ מַבְהִיקָה וְרַעֲמָתוֹ

מְסֹרֶקֶת, רַק אֲנִי רָאִיתִי אֶת עֵינֵי הַגֶּבֶר שְׁטוּף

הַזִּמָּה מְחַיְּכוֹת בְּזָדוֹן מִנִּקְבֵי מַסֵּכַת הַסּוּס, צוֹהֵל

וּפַרְסוֹתָיו טַלְפֵי עַיִט מִתְרוֹמְמוֹת אֶל פָּנֶיהָ. הִזָּהֲרִי, צָרַחְתִּי

מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הַמְּשֻׁרְיֶנֶת, הָלַמְתִּי בְּכַפּוֹת

יָדַי, צוֹהֵל חָבְטוּ פַּרְסוֹתָיו טַלְפֵי עַיִט בְּפָנֶיהָ בְּעֵינֵי

גֶּבֶר שְׁטוּף מְזִמָּה מְחַיְּכוֹת מִנִּקְבֵי מַסֵּכַת הַסּוּס.