שִׁיר אַסִּירִים / אברהם רגלסון

לשובתי-הרעב במצוּדת עכּוֹ

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

מִנַּפְשׁוֹתֵינוּ מְנַעְתֶּם אוֹר

שֶׁל יוֹם, יָרֵחַ וְכוֹכָב –

אַךְ אוֹר הַחֹפֶשׁ בִּפְנִים יִנְהוֹר

לְפַזֵּר מַחֲשָׁךְ וְעָב.

כְּבֵדוֹת, עָבוֹת אַבְנֵי הַקִּיר,

אַךְ כַּקֶּרַח כָּל כֹּחָן יֻגַּר

בִּפְנֵי שֶׁמֶשׁ-צְדָקָה תָּאִיר

לַאֲסִירֵי חֹק-עָוֶל מָר.

תַּחַת לֶחֶם מַכְאוֹב נֹאכַל,

זֶה מַשְׁקֵנוּ – דִּמְעָה נִשְׁתֶּה.

רְאֵה! נִבְלַע אֵלֶּה וְנִגְדַּל,

וְכַשִּׁרְיוֹן עֹז נַעֲטֶה.

כִּי צַעַר-אִישׁ – גַּרְזֶן חָזָק,

וְשֹׁד-לְאֹם – כַּשִּׁיל מוּרָם,

לְעַרְעֵר סַלְעֵי חוֹמוֹת-עֲנָק

וְלַהֲרֹס מִבְצְרֵי-אָשָׁם!

אדר, תרצ"ה