הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב
כַּבְּתוּלָה בְּשָׁלשׁ מַתָּנוֹת
חוֹמוֹת אָדָם וַאֲנִי
בַּתָּוֶךְ
פָּחַדְתִּי לְהִתָּקֵל
בְּזוּג עֵינַיִם אֱנוֹשִׁיּוֹת
שֶׁלֹּא לְהִפָּתוֹת.
רַק בַּבַּיִת, אֶל מוּל
הָרְאִי, לֹא יָדַעְתִּי שֵׁם מִי
אֲנִי מְקַדֶּשֶׁת
וְעֵינַי זָלְגוּ דְּמָעוֹת
שְׁחוֹרוֹת.