שֶׁעֵינָיו צוֹחֲקוֹת כַּיֶּלֶד

וְקוֹרְצוֹת מְזִמָּה, שֶׁאוֹמֵר

אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁכַּב

אִתָּךְ, כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד אוֹמֵר אֲנִי

רוֹצֶה גְּלִידָה וְאַתְּ אֵינֵךְ

כּוֹעֶסֶת, שֶׁהוֹלֵךְ וְגוּפוֹ

אֵינוֹ נָע רַק רַגְלָיו צוֹעֲדוֹת

וְאַתְּ עָפָר תַּחְתָּיו, מְפַתֶּה

כְּנָחָשׁ וַאֲפִלּוּ מְלַחֵשׁ אֲנִי

אוֹהֵב, מַפְשִׁיט אוֹתָךְ

בְּעֵינָיו וְאַתְּ אֵינֵךְ

בּוֹשָׁה, מַדּוּעַ אֵינֵךְ הוֹלֶכֶת

אַחֲרָיו –

לַבֹּקֶר אַתְּ עַל סַף בֵּיתוֹ

וְכֻתָּנְתֵּךְ קְרוּעָה.