מנחה היא שלוחה ליעלת חן, כשך חמת אביה ואמה, ולא חשכו את שאהבה נפשה ממנה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
אֶל הַר הַמּוֹר לֵאמוֹר מִזְמוֹר הֵן בָּאתִי,
וּרְאִי נִיב זֶה נִבְזֶה יַזֶּה עָלַיִךְ;
רַק הַשִּׁירָה, סָרָה, שָׂרָה שָׂרָתִי,
מַתַּן נָבָל, כִּי בַל יוּבַל אֵלַיִךְ.
לִפְנֵי שִׁפְעַת יִפְעָה נִבְעַת יָצָאתִי,כָּל חֵן נִכְרַת לִקְרַאת הַדְרַת כֵּלַיִךְ;
אֶת צוּף לִקְחֵךְ כָּל-חֵיךְ לוֹחֵךְ מָצָאתִי,
כָּל-לֵב הַקָּר נִדְקַר בִּיקַר מִלַּיִךְ.
אִיֹש הַנָּבָר גָּבַר, וּכְבָר הַחֶבֶלאֶת הַחָתָן נָתָן נָתַן הַפַּעַם,
בָּךְ כִּמְצַחֵק עַל חֵיק, הַרְחֵק כָּל-אֶבֶל.
אִישׁ שַׁעְשׁוּעִים, נָעִים, אַף עִם טוֹב טַעַם;יָדוֹ תַעְגַּב עַל גַּב עֻגָב וָנֶבֶל,
וּבְכָל פִּנָּה רִנָּה, פִּנָּה הַזַּעַם.