“פארווערטס” הניו-יורקי מספר בהרחבה על מסע-ההסתה המסועף של הערבים ברחבי גרמניה נגד ישראל.

העורק החי בהסתה זו הוא משרדה של הליגה הערבית בבון, ורוב פירסומיו בכתב נדפסים בקהיר. ויש לשער, שאין תעמולת-הזוועה הערבית בגרמניה המזרחית מפגרת אחריה.

משתי החוברות האחרונות שהוצאו על-ידי משרד הליגה והופצו על-ידה ברחבי הציבור הגרמני, דנה האחת ב“רכוש הערבים בפלשתינה הכבושה” הנאמד, לדבריהם, בששה ביליון דולאר. היא גדושה שקרים וגוזמאות כיד הדמיון המזרחי המופלג. החוברת השנייה עניינה: “רדיפות הערבים בישראל”. כשאתה קורא בחוברת זו – מציין “פארווערטס” – הרושם הברור המתעורר בך הוא, שאין ישראל אלא מהדורה שנייה של גרמניה הנאצית… אילו דברי בלע מטורפים! "כדי להשמיד את הערבים בישראל ביצעו היהודים כל פשע אפשרי: שבי, עינויים, רציחות, הרעבה, אונס, חילול קדשים, שלילת החופש, החרמת רכוש וכל מיני אמצעי-דיכוי, שאך יהודים מסוגלים להם. יריות-בהמון בערבים, משפחות שנשרפו חיים על בתיהם, אנשים, נשים וילדים שהופשטו ערומים לפני הוצאתם להורג וכו' וכו' (עמ' 11).

לא אחת מצטט הקונטרס את “קול העם” ואת “האשה, הנציגה היהודית בכנסת”, מבלי לפרש בשמה, ונראה שהכוונה לאסתר וילנסקה. כן נאמר שם שה“מצטיינים” ביותר בעינויי הערבים הם שוטרים יהודים, יוצאי מרוקו, מצרים ועיראק, ש“עינו אסירים ערבים בזרם חשמל… כבלו אותם באזיקי ברזל ותלום בגובה של מטר בצורת צלב… דרכו עליהם ברגליהם והלקום עד זוב דם במגלבים”. כל המעשים האלה נעשו בבית-הסוהר המרכזי, שמנהלו יהודי מגרמניה, בשם סחר.

ולא זה בלבד. הואיל והקונטרסים האלה מופצים בארץ קאתולית, אין מחבריהם “שוכחים” לספר גם על רדיפות הנוצרים בישראל, על הרס כנסיותיהם – ודוקא בימי החגאות – “ובחיפה, למשל, התנפלו היהודים ביום הששי הקדוש על הכנסיה הקאתולית, שדדוה והיכו את המתפללים”. הם אף נוקבים בשמות כפרים ואנשים. הסכנה הגדולה ביותר צפוייה, כמובן, לנצרת.

די בציטאטות. לא קשה לתאר ולשער, מה רושם מעוררים בקרב הקוראים בגרמניה דוקא דברי השיסוי האנטישמי הפרועים האלה – הלא הם כמעט כצידוק לנאצים, הלא הם כזריעת איבה לוהטת נגד העם היהודי ומדינת ישראל.

יש להניח, שמדינת ישראל (ואולי גם מוסדות יהודיים אחרים) מגלים עירנות לסכנות מרחיקות-הלכת הצפונות בתעמולה הערבית בארצות הדוברות גרמנית ובקרב יישובי הגרמנים) בארצות שמעבר לים. כותב הטורים האלה, העוקב זה שנים אחר תעמולה זו, סבור, שמן הראוי אף לקיים משרד יעיל להסברה-שכנגד, שיזים ויפריך ויעלה את המאור של היהדות ושל מדינת ישראל.