I 🔗
לפעמים תזרח השמש משמים בהירים
או תבקיע היקומה מתוך עננים:
כל השדות עוטים אז אור,
רוב ההרים לובשים צללים
והטבע צוחקה.
לפעמים ירעם הרעם והברק יבריק,
ומשחור הרקיע יֵרדו גשמים:
עגומים אז השדות במימיהם,
שוממים אז ההרים בערפלם
והטבע בוכיה.
II 🔗
לפעמים יעבר קו־שמש תוך לבבי
ועיני נערה תציתוני לפידות:
החיים יפים אז לפני,
וחלומַי עפים אז לשַמי
ואנכי צוחק…
לפעמים יִרחף המות על ראשי
ומכתב פתאמי יבשרני “נגמר”:
ארורים אז החיים בעורקי,
שחורים אז חלומַי בעיני
ואנכי בוכה.
III 🔗
צחקנות ובכינות – היא הבריה,
פעמים הראשונה, פעמים האחרונה
והיוצר ימשל בהן.
בכינות וצחקנות – גם החיים
על פי רוב הראשונה, לפעמים האחרונה
והאדם משחק להן.