דֶּרֶךְ־ישֶׁר –
אֵין בָּהּ עשֶׁר,
וְלִגְנוֹב – זֶה עֵסֶק רָע!
בְּקִצּוּר, אֲבוֹי לַנֶּפֶשׁ מִיִּצְרָהּ וּמִיּוֹצְרָהּ!
רָץ הַזְּאֵב אֶל הַצַּדִּיק, לְבַקֵּשׁ עֵצָה מִפִּיהוּ.
וְצַדִּיק־הַיַּעַר מִיהוּ?
בְּיָדוּעַ, הַשּׁוּעָל!
תַּ"ק פַּרְסָה הוֹלְכִים לִשְׁמוֹעַ מוּסָרוֹ הַמְהֻלָּל.
הַצַּדִּיק פָּתַח לֵאמֹר:
"לֵךְ יָשָׁר מִכָּאן וּסְפוֹר
יַ"ג עֵצִים: תִּמְצָא שָׁם בּוֹר,
שֶׁחָפַר שְׁפִיפוֹן שָׁחוֹר.
אֶת הַבּוֹר הַזֶּה מַלְּאוּ־נָא עַד שְׂפָתוֹ קֻרְקְבָנִים
שֶׁל יוֹנִים וְשֶׁל שְׁפַנִּים –
וְשֶׁל עוֹד בְּרִיּוֹת כָּאֵלֶּה, נְקִיּוֹת מֵעֲווֹנִים.
אִם תֹּאכְלוּם עַל לֵב רֵיקָן בְּשַׁחְרִית שֶׁל כָּל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ
(בַּאֲשֶׁר לְסִֽטְרָא־אַֽחְרָא אֵין שְׁלִיטָה בְּיוֹם־שֶׁל־קֹדֶשׁ),
יִתְמַלֵּא כָּל דֹּב וּזְאֵב
צֶדֶק, ישֶׁר וְטוּב־לֵב.
גְּאֻלָּה תִּצְמַח מֵאֶרֶץ כַּקָּנֶה וְכָאַגְמוֹן –
אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן!
חֶפְצְךָ בְּסִמָּנִים? אֲגַלֶּה רַק טֶפַח:
‘יוֹן – שָׁפָן’ זֶה ‘נֶפֶשׁ־נוֹי’, אִם נִקְרָא לְהֶפֶךְ.
גַּם צֵרוּף ‘לִי בְּשַׂר חַיּוֹת’ – רְאָיָה לַכֹּשֶׁר:
בְּהִפּוּךְ־הָאוֹתִיּוֹת – זֶה ‘לִחְיוֹת בְּישֶׁר’!"
כָּךְ הוֹרָה לַזְּאֵב בַּיַּעַר הַצַּדִּיק. וּמָה הַסּוֹף?
אַלְלַי! בּוּשָׁה וָצַעַר – פָּרָשָׁה זוֹ לַחֲשׂוֹף!
הוֹי, כַּמָּה תְּמִימִים נִרְצָחוּ,
הוֹי, כַּמָּה דָמִים נִשְׁפָּכוּ –
נַחֲלֵי דְמָעוֹת וָדָם,
כִּי… רוֹצִים לִחְיוֹת בְּישֶׁר וְלִגְאוֹל אֶת הָעוֹלָם.