זֶה לֹא יוֹם וְלֹא יוֹמַיִם – זֶה לְמַעְלָה מִשָּׁבוּעַ
שֶׁלֹּא זָז עַכְבָּר־בַּר־מֹחַ מֵחֹרֵהוּ הַקָּבוּעַ.
הִתְבּוֹדֵד הַפִּילוֹסוֹף
וְחָשַׁב. אַךְ, סוֹף־כָּל־סוֹף,
אַחֲרֵי יִשּׁוּב־הַדַּעַת,
קָם לִקְרוֹא לַוַּעַד.
נִתְכַּנְּסוּ מֵאָה צִירִים
מִזִּקְנֵי הָעַכְבָּרִים,
בְּנֵי פָּמַֽלְיָא מְיֻחֶסֶת –
וְאָזְנָם כַּאֲפַרְכֶּסֶת.
וְהִנֵּה עַכְבָּר־בַּר־מֹח מְגַלְגֵּל זְנָבוֹ לִסְלִיל,
מִתְעַטֶּשׁ־לוֹ – וּמַתְחִיל:
"רַבּוֹתַי! לִפְנֵי שָׁבוּעַ בְּמֶחְקָר עָמֹק שָׁקַעְתִּי
וְיָגַעְתִּי וּמָצָאתִי:
כָּל הָרַע הוּא מִשִּׂנְאָה!
וְשִׂנְאָה? מֵרֹב־קִנְאָה!
וְאִם־כֵּן, בָּרוּר, מַדּוּעַ מַצָּבֵנוּ כֹּה גָרוּעַ,
וּמַדּוּעַ לְגַבֵּינוּ הֶחָתוּל כָּל־כָּךְ פָּרוּעַ.
מַה חוֹרֶה לוֹ לֶחָתוּל?
הַזִּלְזוּל!
אֵיךְ מֵעֵז עַכְבָּר בֶּן־מֹרֶךְ
לְגַדֵּל זָנָב רַב־אֹרֶךְ?
עַל סְמַךְ מָה? בְּאֵיזוֹ זְכוּת?
כְּלוּם חָתוּל הוּא? זֹאת עַזּוּת!
וְעַל־כֵּן אֲנִי יוֹעֵץ: הוֹ, עֵדָה כְּבוּדָה, קַצֵּֽצִי
כָּל זָנָב בִּשְׁלִישׁ אוֹ חֵצִי!
כַּמּוּבָן, לִבִּי לִבִּי לוֹ לַזָּנָב הַמְעֻנֶּה –
אַךְ הֶכְרַח לֹא יְגֻנֶּה.
אִם זְנַבְכֶם יֻקְטַן כְּהֹגֶן, אִם יִהְיֶה כִּמְעַט אַפְסִֽי הוּא,
מַה יֹּאהַב אֶתְכֶם רַב־שׁוּֽנְרָא! תִּלְקְקוּ חֶמְאָה מִפִּיהוּ!
מָלֵא חֶסֶד, מָלֵא רֹךְ,
לֹא יִשְׂרוֹט עוֹד, לֹא יִשּׁוֹךְ.
חֵי רֹאשִׁי! מִכְשׁוֹל לָאשֶׁר – רַק זְנָבֵנוּ הָאָרֹךְ!"
הַזְּקֵנִים מִיָּד הֵנִיעוּ אֶת רֹאשָׁם: "גַּם זוֹ סְבָרָה!
אוֹי, זְנָבוֹת, זְנָבוֹת הַלָּלוּ! רַק צָרָה הֵם, רַק צָרָה!
אַךְ אִם אֵלֶּה – צָרָתֵנוּ,
שֶׁיִּהְיוּ כַּפָּרָתֵנוּ!
אִם נַחְתּוֹךְ וְאִם נִגְזוֹר,
אִם נִתְלוֹשׁ אוֹ נַעֲקוֹר –
וּבִלְבַד שֶׁאֶת עַצְמֵנוּ מִסַּפַּחַת זוֹ נִפְטוֹר!"
וְנִמְצָא אֶחָד חָכָם,
עַכְבַּרְסַֽמְכָא מְפֻרְסָם,
שֶׁהוֹסִיף עֵצָה פִּקַּחַת:
אֶל רַב־שׁוּֽנְרָא בְּעַצְמוֹ לְשַׁגֵּר מִשְׁלַחַת:
שֶׁיּוֹאִיל לִקְצוֹב קִצְבָה
מִזְּמַנּוֹ לִדְבַר־מִצְוָה
וְיִקְצוֹץ בְּמוֹ־שִׁנָּיו
לְכֻלָּם חֲצִי־זָנָב.
(כָּךְ אוֹמֵר הַשֵּׂכֶל:
מִתְחַנְּפִים אֶל זֵד כּוֹעֵס – וְהַכַּעַס יֵכֶל).
מַה? מַצְחִיק? בְּבַקָּשָׁה! צַחֲקוּ לָכֶם, בְּנֵי־חַיִל!
אַךְ אֲבוֹי לָעַכְבָּרִים: הֵם בָּכוּ בְּזֶה הַלַּיִל.
מִבְּשָׂרָם לָמְדוּ הַלָּלוּ, לֹא עָלֵינוּ, לֶקַח מַר:
שֶׁחָתוּל שׂוֹנֵא עַכְבָּר
גַּם בִּהְיוֹת זְנָבוֹ קָצָר.
* *
קַבְּצָנִים סוּמִים, זַמְּרוּֽ־זֹאת בְּלִוּוּי תֵּבַת־הַנֹּגֶן,
פַּיְטָנִים בְּרוּכֵי־הַמּוּֽזוֹת, שִׁירוּ שִׁיר עַל זֹאת כְּהֹגֶן!
שַׁנְּנוּ בְּכָל לָשׁוֹן:
"הוֹי, עַכְבָּר, עַכְבָּר טִפְּשׁוֹן!
אִם זְנָבְךָ מִמְּךָ נָטוּל – אוֹ אָרֹךְ פִּי־שְׁנַיִם,
הֶחָתוּל נִשְׁאָר חָתוּל, וְשִׁנָּיו – שִׁנַּיִם!"