מִי רָאוּי לְשִׁיר־שֶׁל־שֶׁבַח? לְמִזְמוֹר־שֶׁל־הוֹדָיָה?
כַּמּוּבָן, הַמִּטְרִיָּה!
עַל כָּל רֹאשׁ וָרֹאשׁ בְּחֶסֶד
הִיא סֻכַּת־שָׁלוֹם פּוֹרֶשֶׂת.
בִּרְצוֹתָהּ – תּוּכַל לָעוּף עַל כַּנְפֵי־ הָרוּחַ,
אַךְ חֶפְצָהּ לִהְיוֹת לַגּוּף מַחֲסֶה בָּטוּחַ.
אֵין כָּמוֹהָ עֵזֶר רַב
בַּמָּטָר וּבַשָּׁרָב;
הִיא שׁוֹמֶרֶת,
הִיא נוֹטֶרֶת ־
לְרֹאשֵׁנוּ הִיא עֲטֶרֶת!
אַךְ לְפֶתַע קָם נֶגְדָּהּ מַקֵּל:
"אָנֹכִי – עַמּוּד־הַתָּוֶךְ שֶׁל תֵּבֵל!
מִי קָרַע הַיָּם לִשְׁנַיִם,
לְמַלֵּט יוֹצְאֵי־מִצְרַיִם?
סָב־סָבִי, זְכוּתוֹ תָּגֵן!
וְנִסַּי גָּדְלוּ גַם־כֵּן!
יֵשׁ לִי כֹּחַ מְשַׁכְנֵעַ:
לְהַכּוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ!
וַאֲבוֹי לַמִּתְחַצֵּף!"
– “וַאֲנִי עָלֶיךָ מְצַפְצֵף!” –
מַטְאֲטֵא לְפֶתַע הִתְקַצֵּף:
לֹא אִירָא מִמְּךָ, “כְּזַיִת”:
אָנֹכִי פֹּה בַּעַל־בַּיִת!
מִי שֶׁפְּסוּל בּוֹ יִמָּצֵא –
אֲטַאטְאוֹ בִּן־רֶגַע: “צֵא!”
בְּמִקְרֶה שָׁמַע הַבַּעַל אֶת הָרִיב וְהַמָּדוֹן:
"מָה? אַתֶּם מוֹשְׁלִים בַּבַּיִת? כָּל אֶחָד מִכֶּם – אָדוֹן?
הֵרָגְעוּ־נָא! אַל בְּחֶפֶז!
וּכִי מָה אֲנִי פֹּה? אֶפֶס?"
־“מִי? אַתָּה?” – קָרָא בְּלַעַג כָּל אֶחָד מֵהֶם: "חֲדָל!
הֵן אוֹתְךָ בָּרָא אֱלוֹהַּ לְשָׁרְתֵנִי כְּסַבָּל!"