הָאוֹפֶה רֶבּ מִיֽכָה סָח:

"שְׁמַע, כֵּיצַד עוֹשִׂים כְּעָךְ!

קַח־נָא חֹר! סָבִיב־לוֹ מְרַח

קְצָת בָּצֵק – וְהֵא כְּעָךְ!"

הוֹרִידֵהוּ אֶל בִּטְנֶךָ – וְתָגִיל בּוֹ וְתָשִׂישׂ.

אַךְ, אִם כְּבָר אוֹתוֹ זָלַלְתָּ, אֵי הַחֹר נִשְׁאַר? –

בַּכִּיס!

וְהִנֵּה גַם לְאֶפְרַיִם

חֹר בְּכִיס־הַמִּכְנָסַיִם.

וּמָה עוֹֽד בּוֹ? כַּפְתּוֹרַיִם

מִנְּחשֶׁת מַבְרִיקָה.

זוּג נָאֶה. אַךְ דָּא עָקָא:

מְסָרְבִים לָדוּר הַשְּׁנַיִם

בְּתוֹךְ כִּיס־הַמִּכְנָסַיִם

בִּכְפִיפָה אַחַת עִם חֹר:

רְצוֹנָם לָצֵאת לָאוֹר.

מִי וּמַה הוּא חֹר־הַכַּעַךְ? סְתָם לֹא־כְלוּם שֶׁבְּלֹא־כְלוּם!

וּמַתְחִיל הַזּוּג לִבְרוֹחַ מֵאוֹתוֹ נִקְלֶה פָּרוּם.

אַךְ לְפֶתַע זֶה הַחֹר

אֶת הַפֶּה פּוֹעֵר פָּעוֹר –

וּדְרָשָׁה מַתְחִיל לִדְרוֹשׁ הוּא:

"הוֹי, כְּסִילִים, הֲלֹא תֵּבוֹשׁוּ!

הָעִקָּר לָכֶם הַכַּעַךְ – הַקְּלִפָּה וְלֹא הַתּוֹךְ?

וּבוֹרְחִים אַתֶּם מֵרוּחַ, הָרָמָה לְאֵין־עֲרֹךְ?

רוּחְנִיּוּת – מַהוּת כָּל חֵפֶץ, תּוֹךְ־תּוֹכוֹ שֶׁל כָּל נִמְצָא –

וַאֲפִילוּ שֶׁל נְחשֶׁת מְגֻשֶּׁמֶת לְשִׁמְצָה!

קְחוּ־לָכֶם מְטִיל־נְחשֶׁת וְגִזְרוּהוּ לִגְזָרִים,

וְחִזְרוּ־חַלְּקוּ אֶת אֵלֶּה חֶלְקִיקִים זְעַרְעָרִים,

דְּקִיקִים כְּשַׂעֲרֹנֶת –

וּלְפִי אוֹתָהּ מַתְכֹּנֶת,

שׁוּב פַּצְּלוּ סִיבֵי־חוּטֹנֶת כְּפַצֵּל חֶלְקֵי־שָׁנָה:

חֹדֶשׁ, יוֹם, שָׁעָה וָרֶגַע וּשְׁנִיֹּנֶת קְטַנְטַנָּה.

אַל תַּרְפּוּ מִן הַפְּצַלְצֹלֶת – וְהַאִם, כִּכְלוֹת הַכֹּל,

לֹא תֵּרְדוּ עַד חֹר־הַכַּעַךְ – עַד הָאֶפֶס הֶעָגֹל?

בּוֹ הַכֹּל יָחֵל – וְיֵכֶל!

הִתְעַמְּקוּ בָּזֶה בְּשֵׂכֶל!"

כָּךְ מַשְׁמִיעַ חֹר־הַכַּעַךְ דְּרָשָׁתוֹ הַחֲרִיפָה

עַל הָרוּחַ הַצְּרוּפָה.

אַךְ אֶל מִי נוֹשֵׂא דְבָרוֹ הוּא?

אֶל חָלָל רוּחְנִי כָּמוֹהוּ:

כַּפְתּוֹרֵי־הַנְּחוּשָׁה

כְּבָר בָּרְחוּ לְלֹא בּוּשָׁה!