שׁוּר: כְּאִמָּא צְעִירֹנֶת עַל עַרְשׂוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק,
עַל נָהָר עוֹמֶדֶת קֶשֶׁת, בַּת עוֹלַם־צְבָעִים רָחוֹק.
הִיא עוֹמֶדֶת וְעוֹמֶדֶת: הַפָּעוּט עוֹד לֹא שָׂבַע
מֵעֲתֶרֶת חֲלָבָהּ,
שֶׁצִּבְעוֹ כָּפוּל שִׁבְעָה –
מְשַׂחֵק בְּשַׁד־הַאֵם הוּא בְּיָדוֹ הַשּׁוֹבֵבָה.
קֶשֶֶׁת זוֹ – גִּלְגּוּל שֶׁל רַעַם, שֶׁהָפַךְ לְנַהַם־צֶבַע.
נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי־הַקֶּבַע, בָּא בִּלְבּוּל־יוֹצְרוֹת בַּטֶּבַע:
רְעָמִים הֻכּוּ בְּאֵלֶם – וְאִם־כֵּן, לֹא יִפָּלֵא
שֶׁאִלְּמִים – דָּגִים בַּמַּיִם – מְדַבְּרִים בְּפֶה מָלֵא.
מִתְפַּלְּאִים הֵם: הוֹי־הוֹי־הוֹי!
אֵיזֶה יֹפִי! אֵיזֶה נוֹי!
– מִן הַבֹּקֶר הִיא עוֹמֶדֶת!
– מַה מַּבְרֶקֶת הַנֶּחְמֶדֶת!
– הוֹי, צְבָעִים!
– פִּלְאֵי־פְּלָאִים!
– לֹא חֲבָל לִשְׁבּוֹק חַיִּים
אַחֲרֵי רְאוֹת כָּל אֵלֶּה!
– מֵֽילָא!
– מָה? הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה?
– אֶ!
– שְׁמַע־נָא, לָמָּה תְּבַטֵּלָה
כָּל דָּבָר בְּ’אֶ' וּ’מֵֽילָא'?
שְׁקַרְפִּיּוֹן זָקֵן כָּמוֹךָ! – מִתְרַעֵם אֶחָד דָּגוֹן,
וּמַצְלִיף בִּזְנַבְנָבוֹ הוּא עַל פַּרְצוּף הַקַּרְפִּיּוֹן.
– אֵיךְ מֵעֵז אַתָּה, פִּרְחָח? –
הִתְרַתַּח שִׁבּוּֽטָא.
– שְׁתוֹק־נָא, תֶּרַח מְתֹרָח!
– מוּת, בְּלִיַּעַל, מוּתָה!
– הַדַּרְדַּק
דַּוְקָה צָדַק! –
הִתְעָרֵב בְּרִיב הַשְּׁנַיִם
הֶחָסִיד זְאֵב־הַמַּיִם.
וְאוּלָם גַַּם מַר שִׁבּוּֽטָא לֹא הָיָה שׁוֹכֵן בָּדָד:
חִישׁ־מַהֵר נִמְצָא לוֹ “צַד”;
וּמָקוֹם, שֶׁיֵּשׁ “צְדָדִים” בּוֹ –
מִתְחוֹלֵל מְחוֹל־שֵׁדִים בּוֹ,
הַמּוֹשֵׁךְ אֵלָיו בִּן־רֶגַע חוּט־שָׁנִי עָקֹב מִדָּם,
שֶׁעָלָיו נִשְׁזָר כָּל פֶּגַע וְכָל נֶגַע בָּעוֹלָם.
זֶה־מִכְּבָר הַקֶּשֶׁת מָֽגָה,
מִזִּכְרוֹן כָּל דָּג הִיא פָּֽגָה –
אַךְ עֲדַיִן הֵם בְּלִי־סוֹף
זֶה אֶת זֶה יוֹסְפִים לִטְרוֹף!