לוגו
הַחוֹקֵר
תרגום: חנניה ריכמן
מיקום ביצירה:
0%

בְּאָסְפוֹ תַּחְתָּיו רַגְלַיִם, עַל קַרְקַע רוֹבֵץ חֲמוֹר.

הוּא זוֹקֵף אֶת הָאָזְנַיִם

וְעֹוצֵם אֶת הָעֵינַיִם

וְחוֹשֵׁב, חוֹשֵׁב בְּלִי־הֶרֶף – מַעֲמִיק חֲקוֹר.


– “בֹּקֶר טוֹב!” – פִּתְאֹם שִׁסֵּעַ קוֹל סוּסָה אֶת הִרְהוּרָיו:

"אוי, תָּמִיד רֹאשְׁךָ יָגֵעַ! מַה מַּטְרִיד אוֹתְךָ עַכְשָׁו?

זְכוֹר, שָׁכֵן, אֲשֶׁר אַגִּידָה: מַחְשָׁבוֹת הֵן רֶצַח־זְמָן!"


– "כֵּן, צָדַקְתְּ – אַךְ יֵשׁ בְּרֵרָה לִי? נֶחְשָׁבוֹת הֵן מֵעַצְמָן!

כָּךְ טִבְעוֹ שֶׁל בַּעַל־חֵקֶר, שֶׁרוּחוֹ תָּמִיד בּוֹלֶשֶׁת:

הוּא נוֹשֵׂא מַשָּׂא־מַחְשֶׁבֶת כְּגָמָל אֶת הַדַּבֶּשֶׁת.

לְמָשָׁל, מֵאָז הַבֹּקֶר מְנַקֶּרֶת בְּמֹחִי

מַחְשָׁבָה עַל סוֹד הַזֶּמֶר. הִיא דָבְקָה בִּי עַל־כָּרְחִי.

גַּם בִּשְׁעַת נִמְנוּם וָאֹכֶל לֹא תַּרְפֶּה מַחְשֶׁבֶת־פֶּגַע:

הָעִנְיָן הַזֶּה לֹא עֵשֶׂב – לֹא תִּלְעַס אוֹתוֹ בִּן־רֶגַע!

קְחִי זָמִיר, נַנִיחַ. מַהוּ? גַּמַּדְמַד, זַאֲטוּטוֹן!

וְשִׁבְחוֹ בְּעוֹלָמֵנוּ מְצַלְצֵל כְּפַעֲמוֹן.

אֶתְמְהָה! הֵיכָן שׁוֹכֶנֶת הַגְּדֻלָּה בְּזֶה הַקֶּטֶן?

בַּכְּנָפַיִם אוֹ בַּבֶּטֶן?"


– "יֵשׁ אוֹמְרִים עַל הַשִּׁירָה,

שֶׁבָּאֹזֶן הִיא קְשׁוּרָה".


– "אֶ, שְׁטֻיּוֹת אַתְּ מְדַבֶּרֶת:

הֵן גַּם לִי אָזְנֵי־תִפְאֶרֶת!"


וְאוּלַי, כִּשְׁרוֹן־הָרֹן הוּא בַּקּוֹל וּבַגָּרוֹן?"


"הֲבָלִים! מָה עוֹד נִדְמֶֽה לָךְ? מִן הַדִּין הוּא, יַקִּירָה,

שֶׁגַּם לָךְ יַלְקִיקוּ מֶלַח, בְּדִיּוּק כְּלַפָּרָה!

וְכִי לִי אֵין קוֹל, חָלִילָה? אַדְּרַבָּה, שִׁמְעִי הַפַּעַם!"


הַחֲמוֹר מַרְחִיב אֶת פִּיהוּ וּמַשְׁמִיעַ נְעִירַעַם.


– “טוֹב, הַסְבֵּר בְּעַצְמְךָ!” –

הִיא אוֹמֶרֶת בִּמְבוּכָה.


– “אֲבָאֵר לָךְ עַל־פִּי־שֵׂכֶל” – מְשַׂבֵּר אָזְנָהּ חֲמֽוֹרָא –

"אִם לוֹעֵס אֲנִי דְבַר־מָה, לֹא אַפְסִיקָה עַד אֶגְמוֹרָה:

חֵן זַמָּר וְרֹב כֹּחוֹ –

יֵשׁ לוֹ קֶשֶׁר לְמֹחוֹ!"


– “רֹן – וּמֹחַ? מָה הַשַּֽׁיִךְ?”


– "מַה תְּפֵלוֹת הֵן קֻשְׁיוֹתַיִךְ!

זֶה שַׁיָּךְ, גְּבִרְתִּי, שַׁיָּךְ –

אַךְ הַיַּחַס מְהֻפָּךְ:

כָּל שֶׁקָּט יוֹתֵר הַמֹּחַ – כֵּן הַזֶּמֶר מְשֻׁבָּח!"