עַל פִּסְגַּת גִּבְעָה רָמָה, בְּמָקוֹם פָּתוּחַ,
זֶה לֹא־כְּבָר בָּנָה רֶבּ שְׁמֶרְל טַחֲנָה־שֶׁל־רוּחַ.
הַמָּקוֹם יָפֶה וָטוֹב:
בּוֹ רוּחוֹת יַרְבּוּ לִנְשׁוֹב.
אֶלָּא מַה? הַמַּעֲלֶה מְסֻכָּן, קָשֶׁה, מַטְרִיחַ…
מְצַפֶּה, אֵפוֹא, רֶבּ שְׁמֶרְל לְפִדְיוֹן כְּלַמָּשִׁיחַ.
מוּכָנָה הַטַּחֲנָה,
וְהָרוּחַ אֵיתָנָה,
אַךְ עִסְקוֹ לֹא זָז עוֹד:
הוּא יוֹשֵׁב עַל הַמִּפְתָּן
כִּבְשַׁבָּת אַחַר לִפְתָּן…
אוֹי, צָרָה צְרוּרָה זֹאת!
יוֹם אֶחָד שָׁמַע רֶבּ שְׁמֶרְל: מְצַלְצֶלֶת מְצִלָּה!
מִתְבּוֹנֵן הוּא אֶל הַדֶּרֶךְ, וְיָדוֹ מַאֲהִילָה
עַל עֵינוֹ הַמְּאֻמֶּצֶת: כֵּן, נוֹסַעַת עֲגָלָה!
הִיא מְלֵאָה שַׂקִּים עַד גֹּדֶש – וְלַגֶּבַע הִיא עוֹלָה!
“סוֹף־כָּל־סוֹף!” – מֵרֹב הַנַּחַת מְשַׁפְשֵׁף יָדָיו רֶבּ שְׁמֶרְל:
"כְּבָר רוֹאֶה אֲנִי: זֶה בֶּרְל!
בֶּאֱמֶת, יְדִיד מָסוּר הוּא! לְכָל קֹשִׁי הוּא נָכוֹן:
רַק אֶצְלִי רוֹצֶה לִטְחוֹן!
זֶה לָקוֹחַ! לֹא מֵאֵלֶּה שֶׁתָּמִיד עוֹמְדִים עַל מֶקַח.
לֹא, רֶבּ בֶּר לֹא יַעֲשֶׂה כָּךְ!
הֲרֵי הוּא יְדִיד רָחִים:
עוֹד בִּימֵי יַלְדוּת הָיִינוּ חֲבֵרִים־אַחִים!"
וְרֶבּ בֶּרְל מְטַפֵּס לוֹ בַּגִּבְעָה בַּעֲצַלְתַּיִם
וְחוֹשֵׁב לוֹ בֵּינָתַיִם:
"אַמְצָאוֹנֶת מְשֻׁנָה
לְהָקִים פֹּה טַחֲנָה!
בְּוַדַּאי, עוֹרְכִים בַּלַּיְלָה הַשֵּׁדִים פֹּה חֲתֻנָּה!
כֵּן, לִסְחוֹב שַׂקִּים לְמַעְלָה – אֵין זוֹ נַחַת יְתֵרָה!
אַךְ כְּלוּם יֵשׁ לִי הַבְּרֵרָה?
טֶחָנִים עָשׂוּ קְנוּנְיָה: מַפְשִׁיטִים מֵעוֹר כֻּתֹּנֶת.
אוֹי, זְמַנִּים, זְמַנִּים קָשִׁים! יֵש לַחְסוֹךְ אֶת הַפְּרוּטוֹנֶת!
בִּשְׂכַר זֶה שֶׁאֲטַלְטֵל אֶת שַׂקַּי לַגֶּבַע,
בְּוַדַּאי, לֹא אֲשַׁלֵּם אֶלָּא שְׁלִישׁ אוֹ רֶבַע.
וְאוּלַי, יִטְחַן רֶבּ שְׁמֶרְל בְּחִנָּם אֶת הַחִטִּים?
הֲרֵי הוּא יְדִיד רָחִים:
עוֹד בִּימֵי יַלְדוּת הָיִינוּ חֲבֵרִים־אַחִים!"