“מִי בֵּין שְׁתֵּינוּ נַעֲלָה?” –

בֵּית אֶת אָלֶף שָׁאֲלָה.

– “לֹא אֵדַע”.

– “וּבְכֵן, אֲנִי הִיא!”

– “מַה חָטְמֵךְ כָּל־כָּךְ תַּגְבִּיהִי?”

– "יֵשׁ לִי זְכוּת: אֲנִי, רֵאשִׁית,

הַפּוֹתַחַת בַּ’בְּרֵאשִׁית';

וְשֵׁנִית, אֲנִי בּוֹנָה

רֹאשֹ־פִּנָּה בְּשֵׁם ‘בִּינָה’.

וּמַדּוּעַ־זֶה לְפֶתַע

אַתְּ בְּרֹאשׁ הָאַלְפָא־בֵּיתָא?

כְּלוּם בִּזְכוּת אָנֹכִיּוּת?

זֹאת אוֹמֶרֶת, רַק בִּזְכוּת

שֶׁקָּפַצְתְּ בְּרֹאשׁ ‘אָנֹכִי’?"

– “לַעֲגֵךְ לַשָּוְא תִּשְׁפֹּכִי” –

מְשִׁיבָה לָהּ רְעוּתָהּ:

"לִי זְקוּקִים לְעֵת־עַתָּה

גַּם ‘אֲנִי’ וְגַם ‘אַתָּה’!"