הָאֲרִי נִלְכַּד בְּרֶשֶׁת.

בַּאֲרֶשֶׁת מְיֻאֶשֶׁת,

הוּא רוֹבֵץ כְּרַעַם־אֵלֶם בַּעֲנַן מָרָה־שְׁחוֹרָה.

מִי יוּכַל לִרְאוֹת בְּלִי־דֶמַע זֶה הַצַּעַר הַנּוֹרָא?

בָּא עַכְבָּר, נִגָּשׁ בְּרַעַד וְאוֹמֵר: "אַרְיֵה מִסְכֵּן!

מִי פִּלֵּל? הֲיִתָּכֵן?

כַּנִּרְאֶה, בְּצוֹק־עִתִּים – כְּעַכְבָּר כְּלַיִשׁ:

הַגְּדֻלָּה – דָּבָר נָעִים, אַךְ צָרוֹת גַּם לָהּ יֵשׁ.

וַי! מָה רַב הוּא צַעֲרִי!

זֶה אֲרִי? אָמְנָם, אֲרִי?

הוֹ, אַרְנָב, מַהֵר וּקְרָא־נָא לֶחָתוּל הָאַכְזָרִי,

שֶׁטָּרַף אֶתְמוֹל בְּלִי בּשֶׁת אֶת אָחִי וַחֲבֵרִי!

הֲבִיאֵהוּ תֵּכֶף הֵנָּה

וְהַגֵּד: רְאֵה, רְאֵה־נָא!

לְפָנֶיךָ – מֶלֶךְ־יַעַר, מוֹרָאוֹ עַל כָּל בָּשָׂר:

הִתְבּוֹנֵן וְקַח מוּסָר!

הוּא, עָרִיץ מַפִּיל צְמַרְמֹרֶת,

בְּעַצְמוֹ – בְּתוֹךְ מִכְמֹרֶת!

מַה יֹּאמַר חָתוּל עָלוּב,

אִם אַרְיֵה – סוֹפוֹ לִכְלוּב?

וְרִשְׁתּוֹ – חוּטֵי־בַּרְזֶל, לְמַרְבֵּה־הָרֹעַ!

חוּט פָּשׁוּט אֲנִי יָכוֹל לִגְזָרִים לִקְרוֹעַ!

אַךְ בַּרְזֶל!.. גַּם שֵׁן־עַכְבָּר

עַל הַפֶּלֶד לֹא תִּגְבַּר!

מָה עוֹשִׂים, אֵפוֹא, כָּרֶגַע?

כֹּה אֵדַע צָרָה וָפֶגַע!

בִּגְנִיחָה בִּלְבַד אוּכַל עוֹד לַעֲזוֹר לְךָ, מִסְכֵּן!

הִשְׁתַּתְּפוּת כֵּנָה בְּצַעַר – גַּם כֵּן מַשֶּׁהוּ, לֹא כֵּן?.."

בְּרְרְר! נִשְׁמַע לְפֶתַע נַהַם, עַז כְּרַעַם מִשָּׁמַיִם.

הָעַכְבָּר פִּזֵּר רַגְלַיִם

וְנִמְלַט לֹא מֵת, לֹא חַי.

בְּחֹרוֹ כִּמְעַט שָׁבוּעַ הִתְהַפֵּךְ עַל עֶרֶשׂ־דְּוַי.

חָשׁ, בִּישׁ־גַּדָּא, לֹא עָלֵינוּ, מַדְקֵרוֹת בְּצַד־הַשְּׂמֹאל –

וְצִוָּה לְנִין וָנֶכֶד, לְמוֹרֶשֶׁת, כְּלָל גָּדוֹל:

"לוּ יִקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֶה לְאַרְיֵה בַּיַּעַר –

אַל יַבִּיעַ לוֹ עַכְבָּר הִשְׁתַּתְּפוּת בְּצַעַר!"