לוגו
ספרותנו השימושית
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

צרכיה החיוניים של המציאות העברית בארץ-ישראל הניבו ספרות ועיתונות שישראל לא ידען בכל שנות גלותו. ואין הכוונה ליצירה הספרותית על שתי שלוחותיה העיקריות: ספרות יפה ומדע מופשט, אלא בסוגי-יצירה המלווים ומשרתים את חייהם ומעשיהם היום-יומיים של רבים מבני היישוב. ללא שִׁיוּר של הגזמה אפשר לומר, כי זו היא יצירה בחינת “יש מאין” ממש.


הרי לדוגמה עבודת האדמה: מאז ניצניה הראשונים של החקלאות העברית בארץ קמה ספרות עברית ענפה, העוסקת בכל ענפי החקלאות (פלחה, ירקות, מטעים, ייעור, לול ורפת וגידול צאן ודבורים), בדרכי-העיבוד, שיטות-ההשקאה, הטיפול בצמח ובהזנת החי, במחקר הטבע והקרקע וכן בצורות החברתיות השונות שלה (קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים) הלכה למעשה. ונוצרה טרמינולוגיה עברית חיה, בחלקה מונחים מחודשים מימי קדם ובחלקה מונחים חדשים לחלוטין. שוב אין משפחת החקלאי העברי, או הנוער המשתלם בבתי-ספר חקלאיים, או החלוץ המתעתד למשק חקלאי – משוללי ניב ויודעים המה לכנות כל צמח וכל תהליך בשמו העברי המדוייק. מקום מרכזי בספרות החקלאית-השימושית תופס הירחון רב- הזכויות “השדה”, המוציא בזמן האחרון גם מוסף “השדה לנוער”, הכולל פרקים בתורת החקלאות הכללית כתובים בידי ותיקי מגשימי עבודת-האדמה בארץ. הירחון – ביטאונהּ של הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ – ערוך בידי ש. ד. יפה והוא מסתייע בתחנה לחקר החקלאות ברחובות, העונה לקוראי העיתון על שאלותיהם השונות ומפרסמת בו לוחות-עבודה מותאמים לכל עונות השנה ולכל ענפי המשק. ריח השדה נודף מחוברות גדושות אלה, ריח של יצירה ששורשים עמוקים לה באדמה ובהווי-החיים. עם בואך לכפר וּמצאת את החקלאי שוקד בלילה, אחר החליבה ברפת, על פרק בחוברת האחרונה של “השדה”, שעניינו זריעת תפוחי-אדמה, או את האשה מעיינת בסקירה על דרכי השמדת מזיקים בכרם – וידעת שמחר עליהם לצאת לשדה ולכרם ולעבוד בהתאם להסברה הבהירה ולהדרכה הנאמנה שבחוברת.

האירגונים המקצועיים של החקלאות (רפתנים, לולנים, עובדי פלחה, ירקנים, נוקדים וכו') אף הם מפרסמים ספרות מקצועית, המלוּוה לעתים גם פרקי-מחקר ותיאורי-ספרות והווי, ומובן שגם הגופים ההתישבותיים יש להם כלי-מבטא משלהם: “תלמים” – לתנועת המושבים, “צרור מכתבים” ו“מבפנים” לקיבוץ המאוחד, “ניב הקבוצה” לחברי הקבוצות, הירחון “המשק הזעיר” לבעלי משקים נפרדים מעולי מערב-אירופה ועוד.

על כרחך אתה מהרהר: מה קצר הזמן מאז ביקר בארץ אחד-העם, שנכסף לידיים העבריות המזבלות (ראה מאמרו “זבל”) את אדמתן ומוציאות ממנה לחם! אכן, כברת-ארץ לא קטנה עברנו מני אז.

והרי הבניין על מקצועותיו: טפסנות, בנאות, כפיפת ברזל, נגרות, הנדסה. מקום נכבד תפס מקצוע זה במשקהּ של הארץ לפני פרוץ המלחמה – ועתיד רב ודאי צפוי לו. רבות הן החוברות השימושיות שהוצאו בארץ במקצועות הבניין והעץ – ללימוד, להדרכה, להסברה, להרמת רמתם המקצועית של העובדים. אי-פה, אי-שם שזורים גם דברי-ביטוי עצמיים ותיאורי-הווי, לא דברי-תרגום, אלא מקור. חומר שנשאב מנסיונה של המציאות ולשם סיפוק צרכיה. אף כאן נעשתה מלאכה חלוצית בחידוש מונחים ודרכי-שימוש לשוניות. ומצויים כבר ניצני-ביטוי להווי-עבודה, הווי הנרקם בשעת היציקה, יריית היסוד ועל הפיגומים. והוא הדין – בדרגות התפתחות שונות – במקצועות המתכת, העור, התחבורה ועוד.

ראויים לתשומת לב מיוחדת הם הקבצים המדעיים להנדסה (בהוצאת אגודת המהנדסים והאדריכלים), ומקום נכבד נודע כאן לריכוז המדע היהודי הטכני בחיפה – עיר הטכניון והתעשיה ולמהנדס סעדיה ר. גולדברג, שטָבַע חידושי-מונחים מרובים. אכן, את חשיבותה של יצירה זו יודעים לעת עתה להעריך כראוי רק אלה שהם בחינת שותפים פעילים או סבילים לתרבות העברית בתכנית המתהווה, כלומר חוגי בעלי המקצוע וכן כל מי שתחיַית לשוננו יקרה לו.

והנה החייל והנוטר היהודי, שנחלצו, בשעת צרה ומצוקה לעם ולעולם, למלחמה בהיטלר ולהגנת היישוב. אף הם זכו לספרות מקצועית-שימושית. טוֹל למשל את חוברות ספרית “לנוטר” או את “הלוח”, בהוצאת הועד למען החייל, ומצאת בהם רשימות מונחים עבריים לכל חלקי הרובה או המקלע, ללבוש הצבאי, לתרגילים ולפיקוד וכל כיוצא בהם. ויש גם יצירה מדעית-מקורית (“מבנה הצבא החדיש” לד“ר ישראל בר ו”2500 שנות טקטיקה" לפון-פרידמן). אלא ששיאה של יצירה זו – שכולה חידוש בעמנו – הלא הן חוברות “מערכות” (ירחון לשאלות מדיניות, כלכליות וצבאיות) – אוצר של ידיעה ומחשבה בכל השאלות הכרוכות במעגל המלחמה וההתגוננות. החוברת האחרונה סטתה במידה מסויימת מן המקובל, והיא כוללת “פרקי גבורה” לְקוּטים מספרות ישראל מקדמת הדורות ועד ימינו אלה (270 עמודים). ויצויין בזה חיבור מקורי אחד “קוִים למלחמת היהודים ברומאים” מאת אליעזר גלילי (“מערכות ט - י”ב) ואשר יש בו, זו הפעם הראשונה, בחינה מקורית של פרק היסטורי נעלה-הוד זה בתולדות עמנו באספקלריה של הביצוע הצבאי שלה. מערכת “מערכות” הוציאה “מפתח” מפורט ומקיף, המניח אפשרות לכל קורא ומשתלם ליהנות מהחומר הרב שרוכז בחוברות במשך השנים (למן שנת 1939) לפי העניינים והנושאים, התקופות והארצות השונות.

ואחרון אחרון: הימאות העברית. בן-זקונים הוא ענף זה למשק היהודי בארץ, אם כי נסיונות בודדים של דיג וימאות, שלא הצליחו, נעשו בארץ עוד לפני שנים. אין זאת כי אם רק לאחר שנתבססה רגלו של היהודי על הקרקע העיז, והפעם בהצלחה, לחדש את בריתו עם הים ולחתור אל מרחביו. וכבר מצויים מאות אחדות של יהודים בצי המסחרי הבריטי וגרעיניה הראשונים של ספנות יהודית וכן מאות אחדות בכפרי דייגים (קבוצות לדיג בחופים, במים עמוקים ובאגמים טבעיים – כנרת, חולה, מי מרום – ומלאכותיים) המאחדים במשקם חקלאות ודיג.

בשנים האחרונות מופיעות מטעם מרכז “החבל הימי לישראל” חוברות שונות (פופולריות ומנוקדות) שמגמתן: הפצת ידיעת הים בקרב היישוב והנוער. ואלו הן: “היהודים והים” לש. טולקובסקי, “אל הים” – ב.ס. מאירוביץ, “נמל תל-אביב” – י. פרישמן, “הדיג בארץ-ישראל” - ד“ר ג. וידרו, “הים התיכון”, “כוחה של ספנות”, “הנמלים למיניהם” – ד”ר י. זבה, “זבולון לחוף ימים” – ז. ברסלבסקי, “מפרשי ארגמן” – א. גרין, “הצי הבריטי” – ד"ר ד. קימלפלד, “חבלים וקשרים” – רב חובל זאב הים, “סעודת דגים” – מ. ספיר ומ. השכל-הורביץ.

ובחודשים האחרונים החל להופיע בהוצאת “בית יורדי ים” בחיפה, כלי-מבטא ליורדי הים העבריים, ניב ראשון “אופק”. עד היום הופיעו שלוש חוברות, המכילות מאמרים כלליים, דברי ימאים, פרקי ספרות והווי, מדור מדע-טכני ומונחי ספנות, כרוניקה שוטפת. המערכת מבטיחה לעשות הכול למען ליצור כלי-מבטא יציב ומקיף בשביל ציבור יורדי-הים העברים, המפוזרים על פני “שבעת הימים”.

אין כוונתה של רשימה זו למצות את כל חידוש היצירה העברית השימושית, אלא להדגים ולהטעים את הישגיה, השלובים בהישגים מציאותיים, שכן עקב אופייה השימושי-מקצועי (חקלאות, ביטחון, ימאות, רפואה וכו') אין הציבור הרחב יודע אותה ידיעה מספקת. אכן עבודת-יצירה זו – אספקלריה נאמנה היא לגיווּן חיינו במולדת ולהעשרתם, ואין ערוך לחשיבותה כסלילת דרך לעתיד.


  1. הגלגל היה שבועון של “קול ירושלים”, תחנת הרדיו המנדטורית. יצא לאור ע"י לשכת המודיעין של ממשלת המנדט בירושלים. ראשיתו ביולי 1943 וסיומו – סמוך להקמת המדינה. לבד ממידע על שידורים ותקצירי הרצאות ששודרו, עסק העתון גם בענייני מדע ותרבות, פרשנויות, כתבות שחלקם תורגמו מהעיתונות הבריטית. העיתון פירסם סקירות נרחבות מחיי התרבות בארץ, סיפורים של בני היישוב (כמו יצחק נבון וחנוך ברטוב בין השאר) [ההערה מאת דוד בן־מנחם].  ↩