העתון המקצועי “העץ” בגרמניה מתעסק בנושא זה של יערי אה“ק, ובין יתר הדברים הוא אומר: מעט מעט הולכים יערי אה”ק ונחשפים, ואין שם אל לב, כי החשופה נעשית בלי סדר ובלי שיטה ומטרה ובהפקרות מכאיבה הלב. וביחוד מתאכזרים הרועים ושורפי הגחלים על היערים היפים אשר היתה הארץ מלאה מהם, יערי־הוד, יערי־עולם, ואלה באים ומתנקשים בהם ומורטים בלי חמלה, שורפים ומבעירים לפחמים, או שולחים את בעירם לבער בהם, או גודעים ומקצצים וכורתים גם הגזע גם השרשים למען הכין שדות מרעה, או למען הוביר על מנת לעבוד ולזרוע, ובמקום לתקן חוטאים בזה חטאה גדולה לטבע הארץ, אשר נתנה לנו עצים יפים גבהי קומה, ואנחנו הולכים ומשחיתים אותם.
ובעת שהמערצה מסעפת אינה מבדילה בין העצים, אשר כריתתם מביאה איזו תועלת ובין אלה אשר בהגדעם לא יועילו למאומה, ובאכזריות חימה מניפים הגרזן עליהם אחד אחר השני, עד אשר מעט מעט וערם היער, ומקומות צאלים נעשים מקומות שטופים מקוי שמש.
כן הדבר, תמיד היו חולפים ומחשיפים את העצים המצוים, בלי שיהיו נמצאים אחרים נגדם, ומבלי לגדל יערים חדשים, אשר בקרב הזמן יוכלו הם למלא החסרון. ואם פה ושם תחלנה איזו נטיעות1 חדשות לצמוח, והנה תיכף שן הצאן והבקר תכרסמן בעודן באבן, ואינם מניחים אותן לגדול.
ולעומת זה, אין אדמה כל כך מסוגלת לגדול יערים כמו אדמת אה"ק. מפני שהיא מכילה הרבה סיד, הנחוץ מאד לגדול השקמה.
רק מעט הצליחו היהודים והגרמנים להוסיף לנו אי־אלו כברות ארץ נטועים יער.
ומי אינו זוכר, כי הר הכרמל היה, עוד לפני כארבעים שנה חשוף וקרח, כמו כל ההרים השוממים באה“ק ובכל זאת שוטטו עתה על ראש הכרמל, וטילו בין אלפי עצי הפרי, ואלוני־הקוץ הנטועים שמה למכביר. אם לא תשכחו שכוח, אשר הנכם נמצאים בארץ־השממה. גם היער היפה “חרדיה” אצל “בית־היער” (וואלדהיים) ו”בית לחם" אשר בעמק יזרעאל, מקום שם תקעו אהלם הגרמנים, ויפרו ויצמיחו את האדמה סביב גם היער ההוא מתפתח ומשתרג באופן נהדר מאד.
אבל אצל התבור וכל רוחב חופו של ים כנרת עוד השממה חיללה את הסביבה כלה, שמה נכרים היטב עקבות הרשלנות והעצלנות. ברגלי ההר אנו מוצאים רק כבשונות של אש מקום הגחלים נשרפים, ושרידי גזעים של עצים גדועים, ורק על מרום ההר עוד אנו שמחים לפגוש את האילנות הגבוהים שיורי העבר, מפני שכנסית הפרנציסקנים שומרת עליהם.
הפלחים התושבים אינם בכלל יודעים להחשיב ולהוקיר כל דבר מפני עתידותיו, וע"כ אינם שמים לב, כי בהרבותם לגדע את היער הם מריעים לכל הארץ כולה. והם מבכרים את הנאת הרגע על פני תועלת העתיד. אף כי ההנאה מועטת מאד, וכמוה כאין, בלי כל חמלה הם משרשים אילנות ואלונים, שקמאות וסרפדים בני מאות של שנים, אשר עליהם ילין הוד של זקנה עצומה, למען הובילם אל השוק ולקבל מחירם למטרת הסקה, ועל ידי זה הארץ כולה מפסדת חשיבותה וערכה, שהיה לה על ידי היערים הגדולים.
אם אמנם, כי גם עצים להסקה נחוצים מאד, אבל מי אינו יודע, כי גדוע עצים מזיק במקצוע זה, והוא מרבה את הקוצים ודרדרים באותם המקומות. עצים להסקה צריכים לגדל ולטפח לכתחילה למטרה זו, או שמשתמשים בהשרשים והגזעים הרקובים, שאינם מצליחים למטרה אחרת, אבל לגדע עצים רעננים בעוד כחם אתם, זהו עון לא יוכלו כפרו, כי על ידי זה הארץ תשם, האדמה תחרב ותיבש, והמשק הישובי סובל מזה.
לכן באו המומחים לידי ההכרה, כי נחוץ לשים לב עוד הפעם ליער את הארץ, בסדר ובשטה מסוימה. חוקים מיוחדים מצד הממשלה המונעים את חרבן היערים אינם די לעצור בעד רוח ההמון. הנסיון הוכיח, כי תמיד מוצא לו ההמון דרכים ונתיבים לעבור בשלום על החוקים האסורים. צריך ונחוץ להשתדל להצמיח מחדש בחיוב ובפועל את הארץ במקומות הראוים לזה. ועם זה טוב לפקוח עיני העם על התועלת והנחיצות שישנן במציאותם של היערים במדינה, או אז אפשר שיעלה גם ביד המשטרה בכח החקים למלא אחרי הפעולות החיוביות הנזכרות גם בעונשים שליליים בחקים נשמרים בדיוק.
ועוד דבר נחוץ מאד, צריך לסדר ולהמציא מקור של עצי הסקה ולהקל את ההובאה וההכנסה שלהם אל המדינה. כי באמת המדינה סובלת מאד מחסרון זה, וזה גורם לכמה מכשולים הגורמים שיעצמו רבים את עיניהם מן החוק, ההכרח מבטל החוק.
גם בפלך ירושלים כבר עשו כמה נסיונות לנטוע יערים חדשים, גם משתלה מיוחדת עשו למטרה זו אשר משם אפשר להשיג זמורות וענפים, ושתילים שונים, אבל דרור אחד לא יביא את הקיץ בכנפיו, ולא נסיון אחד ולא משתלה אחת לוא גם היותר גדולה תוכל להספיק את מדת הצורך והנחיצות. הממשלה בעצמה חייבת לטפל2 בזה לגדל משתלות רבות, ולהטות את הלבבות להרבות בגדול יערים.
יודעים אנו, כי באי־כח הממשלה בפלך ירושלם אסרו את גדיעת עצי הזית, ובכלל אסרו את כריתת העצים בלי רשות מיוחדת. כונתם ודאי ראויה לשבח ולתהילה, אבל למעשה, מסופקים מאד, אם אסוריהם נשמרים, בלי שומרים קבועים מופקדים מצד הממשלה אי אפשר שההמון ימלא אחרי החוק.
בפלך יפו ועזה ישנם ערבות חול משתרעים לכמה רבבות מטר מרובעים. את השממות הללו הלא ודאי נחוץ להפריח בעצי יער, באלון והשקמה, ובנות שוח, אשר הם פרים ורבים גם בערבות החול היותר קשה, והיעור הזה הלא ירחיק גם את מחלות הקדחת המצויות מאד, וגם בזה יהיה ספוק גדול של עצי הסקה.
נחוץ לתת להאכרים היהודים את היכולת להצמיח את ערבות החול ביערי־חמד ועצי צל.
אף גם אין זאת אומרת שצריכים לאסור את זמורת העצים, אשר רבוי ענפיהם הוא למשא עליהם, ואף גם אין זאת אומרת כי אסור לגדוע גזעי העצים שלא יצלחו עוד, אבל עם זה צריכים להטיל חובה, כי במקום כל גזע גדוע יהיו חייבים לנטוע אילן חדש, לבל תשם הארץ ולא יחסר בה מאומה.