פָּקְדָה אוֹתִי שָׁעָה זַכָּה הָעֶרֶב, פְּקָדַתְנִי שׁוּב הַיָּד

(מָה אָז נִלְפַּת בָּעִיר הָעֶצֶב: הוֹלֶכֶת אַתְּ, הוֹלֶכֶת אַתְּ לָעַד!)

הָהּ, יָד טוֹבָה, פּוֹרֶטֶת עַל אָשְׁרִי שֶׁלִּי עַל כָּל הַמֵּיתָרִים –

בָּאַנִי זֶה חַסְדֵּךְ הָעֶרֶב, וְאָנֹכִי בְּדַרְכֵי זָרִים – –

הִכְאַבְתְּ, הַחַנּוּנָה. וְגֵא הָיִיתִי מִלְּבָרֵךְ גַּם עַל הָרָע,

אַךְ הַכֹּסֶף בְּשֶׁלּוֹ: אֵלַיִךְ לוֹ נָתִיב שֶׁל נְהָרָה – –

הִרְשִׁיעָה אַף יָדִי. אֶזְכֹּר, אֶזְכֹּר הֵיטֵב: הִגַּשְׁתִּי לָךְ סִרְפָּד –

וְאַתּ אָז בְּחֶבְרַת פְּרָחִים וְדִמְדּוּמִים, וְכֹה לְבָד – –

עַתָּה – הֲבָאת לִנְקֹם? לִנְקֹם? מָה עוֹד יֻקַּח מֵאִישׁ וּמַה יֻּקָּם:

אֶת צֹאן חֲלוֹמוֹתָיו הִקְרִיב כֻּלָּם, אַךְ שָׁב הַשַּׁי,הוּשַׁב נִכְלָם.

לִסְלֹחַ בָּאת? הֲיִסָּלַח? וְאִם עַתָּה שְׁעַת-רָצוֹן?

הַסְּעָרוֹת סָעַרְתִּי, הַדְּמָמוֹת דָּמַמְתִּי כּוֹרְעוֹת פֹּה בְּיָגוֹן – –

גֶּשׁ-הָלְאָה, תְּמוֹל! רַק אוֹר וָחֶסֶד אֶעֶטְרֵךְ, אַתְּ אוֹרַחְתִּי שֶׁלִּי!

כֹּה-אַכְזָרִי זֶה נְתִיבֵךְ אֵלַי – וְהוּא רַחוּם, וְהוּא פִלְאִי!

תרצ"ח