רֵעַי הָאִלְּמִים,

הַדְבַרְכֶם לֹא אֶשְׁמַע?

יֵשׁ לֵב לַשְּׁתִיקָה,

יֵשׁ נִיב לַדְּמָמָה.

הַכִּנּוֹר כְּבָר נָדַם –

הַמֵּיתָר עוֹד רוֹעֵד;

פָּרְחוּ הַצְּלִילִים –

חַי בָּעֹמֶק הַהֵד.

עָרִים, אֲרָצוֹת.

עֲרָבִים נִפְעָמִים!

גְּאוּלִים מִנִּי-נֶכֶר

אָז אֲרַחְתֶּם עִמִּי. –

כֹּה מוּזָר: אָנוּ פֹּה –

שָׁם דָּבָר הֵן נָפָל – –

בְּדֶמַע נָשִׁירָה.

פְּלִיטֵי הַגּוֹרָל – –

תְּבֹרַךְ הַנַּעֲרָה

שְׁלָחַתְכֶם לִפְלֵיטָה;

הֵן בְּכֹל שֶׁתָּבֹאוֹ

גּוֹלָה שְׁכִינָתָהּ.

אִם פָּנִים יֵשׁ הִסְתַּרְתִּי –

עֲווֹנִי אַל פָּקֹד:

הֵן הַלֵּב מְפֻיָּס

הַתְּפִלּוֹת כֹּה זַכּוֹת – –

אִם תַּכְאִיב – לֹא אֶקְדַּר:

כָּל יוֹמָהּ לִי מוֹעֵד.

תַּן לֹא בָא לְכַרְמִי

גַּם בַּלֵּיל הַכָּבֵד – –

מוֹדֶה אֲנִי לִפְנֵיכֶם,

רֵעַי הָאִלְּמִים.

בִּקְהַלְכֶם אֶתְיַחֵד,

אָבוֹא אֶל עַצְמִי – –

ת"ש