בתום שבע מאות ושלש שנה ליום פטירתו בעשרים בחֹדש טבת התרס"ח.1
(במנגינת “התקוה”)
הָבָה נְרַנְּנָה שִׁירָה חֲדָשָׁה
לְרַבִּי מֹשֶׁה מִצֵּל מָשָׁה
לְאוֹר צָהֳרַיִם תּוֹרָתֵנוּ
לְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה נִשְׁמָתֵנוּ
הָבָה נְרַנְּנָה…
א.
לְךָ בֶן-מַיְמוֹן מְאֹד נַעֲלֵיתָ
לִפְנוֹת לְיָמִין שְׁבִיל הוֹרֵיתָ,
כָּל-בְּנֵי עַמְּךָ יַקְדִּישׁוּךָ
כָּל-חַכְמֵי לֵב יַעֲרִיצוּךָ
ב.
חִכְּךָ הִטִּיף נֹפֶת אֱמוּנָּה
עֵטְךָ הִזִּיל לֶקַח תְּבוּנָה
בְּכֵן יוֹדוּךָ הַמַּאֲמִינִים
אַף-יְהַלְלוּךָ כָּל-הַמְבִינִים
הָבָה נְרַנְּנָה…
ג.
כָּל-תּוֹרַת יָהּ בְּיָד חֲזָקָה
שַׁרְשֶׁרֶת פָּז בְּחֵן מוּצָקָה
כָּל-הַפּוֹסְקִים יִפְנוּ אַךְ-לָךְ
כָּל הַמְּפַלְפְּלִים עֵינֵיהֶם בָּךְ
ד.
תַּעֲמִיק עַד-יְסוֹד מוֹרֶה נְבוּכִים
סִתְרֵי עֲרָפֶל לְפָנָיו פְּקוּחִים
חוֹקְרֵי עַמְּךָ לְךָ יִכְרָעוּ
בְּחִקְרֵי לִבְּךָ יִשְׁתַּעֲשָׁעוּ
הָבָה נְרַנְּנָה…
ה.
לְךָ גָּבוֹהַ עַל-כָּל-גְּבוֹהִים
אוֹהֵב אָדָם וִיְרֵא אֱלֹהִים
אַחֵינוּ בְךָ מָצְאוּ מְנַחֵם
שָׂר מוֹשִיעַ וְאָב מְרַחֵם
ו.
לְךָ כָּל-סְגֻלַּת דַת יִשְרָאֵל
חָכְמַת יָוָן אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל
בְּכָל בֵּית יְשׁוּרוּן נִשְׂגָּב שְׁמֶךָ
בְּכָל-חֲצַר חָכְמָה רָם כְּבוֹדֶךָ
ז.
נְהַלְלָה אֶת עֲנָק תּוֹרָתֵנוּ
נִגְאֶה בְּגִבּוֹר נִשְׁמָתֵנוּ
כִּי מִמּשֶׁה וְעַד מֹשֶׁה
בְּכָל-הַדּוֹרוֹת לֹא קָם כְּמֹשֶׁה
נְהַלְלָה אֶת עֲנָק…
יפו, טבת התרס"ח.
-
מתוך כתב היד – המו"ל. (ההערה במקור – פרויקט בן–יהודה) ↩