קוֹל בַּסֵּתֶר מִתְיַפֵּחַ

וּבוֹכֶה בָכֹה וָרֹן.

צֵל-אִשָּׁה צָחוֹר כַּשֶּׁלֶג

מְרַחֵף מֵעַל צִיּוֹן.

– שֵׁיךְ, הַבֵּט, הַגֵּד לִי, מַה-זֶּה! –

הוּא הֵקִיץ וְלֹא עָנָה לִי:

חִיל-יִרְאָה פִּתְאֹם הִכְרִיעַ

אֶת בִּרְכַָּיו שֶׁל אִבְּן-עַלִי.

וָאֶכְרַע בְּהֶסַּח-דַּעַת

גַּם אֲנִי עַל יַד הַשֵּׁיךְ –

עַד הִמּוֹג, עִם הֵד-הַבֶּכִי,

זִיו הַצֶּלֶם הַדּוֹעֵךְ.

וּבְלָחְשׁוֹ אִמְרוֹת-הַקֹּדֶשׁ

נָד-הִרְכִּין הַסָּב בַּמֵּצַח:

יִתְבָּרֵךְ אֲדוֹן הָאָרֶץ

שֶׁהֶרְאָנוּ פֶּלֶא-נֵֶצַח.

“עִיר-שָׁלוֹם” קוֹרְאִים מִקֶּדֶם

לַדְּמוּת הַלְּבָנָה.

יֵשׁ אוֹמְרִים: נִשְׁמַע מִפִּיהָ

שִׁיר-קִינָה מִדֵּי שָׁנָה.

מִזִּקְנֵי עַמִּי שָׁמַעְתִּי:

בְּיָצְרוֹ כָּל עַם וָשֵׁבֶט,

אֵל נָדַר, כִּי פֹה בָאָרֶץ

עַם עִבְרִי יִזְכֶּה לָשֶׁבֶת.

אֵין רִבּוֹן מִלְבַד אֱלֹהַּ –

לֹא אִלַּהִ אִיל אַלְלָהּ!

נֵדֶר-אִישׁ – עָפָר וָאֵפֵר,

אֵל – צוּר-עֹז בְּכָל מִלָּה.

אַךְ דּוֹרוֹת חָלְפוּ וְגָזוּ –

וְחָיוּ בְּאֶפֶס-נַחַת

הָעִבְרִים בִּמְלוֹא הַחֶלֶד

חוּץ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת.

הֵם גָּלוּ מִן הַמּוֹלֶדֶת,

וְגָלָה מֵהֵֶם כָּבוֹד;

רַק אַחַת לָהֶם הִצִּילוּ –

אֱמוּנָה מִימֵי אָבוֹת.

“עִיר-שָׁלוֹם” – אִשָּׁה פּוֹרַחַת –

זוֹ הָאֵם שֶׁל עַם-הַדֶּחִי.

כָּל שָׁנָה עַל עִיר-הַקֹּדֶשׁ

הִיא נוֹשֵׂאת מִסְפֵּד וָבֶכִי

דֹם מֵעַל לִמְדוּרָתֵנוּ

מַכְחִילָה כִּפַּת-שָׁמַיִם.

חֶרֶשׁ נָם בִּקְצֵה הָאֹפֶק

צֵל חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם.

מַדְרִיכִי, שֵׁיךְ אִבְּן-עַלִי,

צֶאֱצָא רוֹזְנֵי עֲרָב,

מִסְתַּכֵּל בִּצְבָא-שָׁמַיִם

וּבוֹדֵק בְּכוֹכָבָיו.

“עֵת חֲצוֹת” – הוּא שָׂח בְּלַחַשׁ,

מִתְנַמְנֵם וְנָע בְּקֶצֶב.

תַּרְדֵּמָה סָבִיב בָּעֵמֶק

רַב-הָאֵלֶם, רַב-הָעֶצֶב…

שֶׁקֶט-מָוֶת מַפְחִידֵנִי:

לִי נִדְמֶה כִּי שָׁם בַּגַּי

קוֹל-לֹא-קוֹל גּוֹנֵחַ חֶרֶשׁ

וּמַגִּיעַ לְאָזְנַי.

הָס! אֵי-שָׁם, בְּלֵב-הַחֹשֶׁךְ

נִשְׁמְעָה הֶמְיַת פִּי-נֵבֶל.

מֵיתָרִים מָרֵי-הַנֶּפֶשׁ

מְשִׂיחִים תּוּגָה וָאֵבֶל.

וְקוֹרֵאת לִשְׂדוֹת-מוֹלֶדֶת

מֵאַפְסֵי-גָלוּת כֵּהִים,

עַם בָּנִים נִלְאֵי-הַנֶּפֶשׁ

מִמּוּסַר הָאֱלֹהִים…."