לוגו
נוֹאֶלָה
תרגום: חנניה ריכמן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

עַל הָרִים וּצְרִיחַ-עֹפֶל נְטוּשָׁה פַּרֹכֶת אֹפֶל.

עֲרָפֶל. הַיּוֹם הַשֶּׁמֶש לֹא תֵּצֵא מִנַּרְתִּיקָהּ:

וִיְטְמַלְדְּ-פֶּרֶס הַגֵּלוֹנִי נִתְבַּקֵּשׁ מִכּוּר-הָעֹנִי

וְחוֹזֵר הַצָּהֳרַיִם לְמוֹלֶדֶת רְחוֹקָה.

נֶנָה, בַּת מוֹשְׁלֵי שָׁמַיִם, נִכְנְסָה, כָּרְעָה בִּרְכַּיִם,

חֶרֶשׁ שָׂחָה: “מֶלֶךְ וִיטְמַלְדְּ, בָּא יוֹמֶךָ” – וּמְחַכָּה.


רַב הִרְהֵר הָאִישׁ. "נִצְּחַנִי הָאָבִיב רֹאשׁ שֵׁבֶט דַּנִי,

עַל נָקָם קָרוֹב חָלַמְתִּי… וְהַכֹּל כְּלֹא הָיָה.

טוֹב, עַלְמָה, מַסְכִּים אָנֹכִי. אִם אַרְצֵךְ נָאָה כָמוֹךְ הִיא,

אָז אַשְׁרֵי מֵתִים-בָּאֶיהָ, טוֹב חֶלְקָם בְּעֵדֶן-יָהּ.

לֹא מְעַט יָפוֹת רָאִיתִי, אַךְ מָשְׁלֵךְ עוֹד לֹא חָזִיתִי…

רַק אוּלַי בִּתִּי נוֹאֶלָה תַּכְרִיעֵךְ בְּזִיו יָפְיָהּ".


וּבְקָרְבוֹ אֶל בַּת נִרְדֶמֶת, הוּא הֵצִיץ בִּדְמוּת-הַחֶמֶד

וְחִיֵּךְ: "הַאִם עָלִיתִי עַל יוֹצְרִי בְּרָב-מַזָּל?

תִּפְשְׁטִי, נוֹאֶלָה, מֶשִׁי. נָא גַּם אַתְּ, בַּת-עֵדֶן, גֵּשִׁי.

הִגָּלִי – אַל תִּתְבַּיּשִׁי: כַּךְ צִוִּיתִי – וַחֲסָל".

רֶגַע קַל פָּסַח-הִרְהֵר עוֹד בֵּין תִּפְאֶרֶת לְתִפְאֶרֶת

וְקָרָא: “נִצַּח הַמֶּלֶךְ אֶת אֱלֹהַּ כְּפַסָּל!”


הֶחֱוִירָה חֶרֶשׁ נֶנַה: בַּת-אֱנוֹשׁ יָפְתָה מִמֶּנָּהּ.

שׁוּב כָּרְעָה עַל שְׁתֵּי בִּרְכֶּיהָ וְהִגִּידָה: "מֶלֶךְ רָם,

אִם תִּרְצֶה, אוֹסִיף דַּיֶּךָ – עוֹד שָׁלֹשׁ לִשְׁנוֹת חַיֶּיךָ –

לְהָשִׁיב לְחֵיק הַדַּנִים אֶת חֶרְפַּת כִּשְׁלוֹן הָעָם –

רַק תִּדֹּר כְּרֶגַע נֶדֶר, כִּי תַחְבִּיא בִסְגוֹר הַחֶדֶר

וְתַקִּיף לָנֶצַח גֶּדֶר אֶת בִּתְּךָ מֵעֵין אָדָם".


“לֹא אֲנִי” – עָנָה הַמֶּלֶךְ: “עָם גֵּלוֹנִי יַעֲנֶה לָךְ”,

וְצִוָּה לְשַׂר-הַבַּיִת: “חִישׁ כַּנֵּס זִקְנֵי צָבָא!”

וּבְהַזְעֵק הַחֲצוֹצֶרֶת אַבִּירִים לִמְקוֹם עֲצֶרֶת,

שָׂח זָעֵף: "לִבִּי קָרוּעַ בֵּין אָהוּב וַאֲהוּבָה:

עָם וּבַת. אַתֶּם תַּכְרִיעוּ". וּמִיַּד כֻּלָּם הֵרִיעוּ

פֶּה אֶחָד: “זְכוֹר אֶת דַּנִים – וַחֲיֵה אֲסִיר-חוֹבָה!”


רַק אֶחָד קָפַץ מִשֶּׁבֶת: "הִכָּלְמוּ, רָאשֵׁי הַשֵּׁבֶט!

בּוֹשׁ, מַנְהִיג זָקֵן! מִמֶּלֶךְ נֶהֱפַכְתָּ לְסוֹחֵר

וְהִשְׁלַכְתָּ עֲזָאזֵלָה כָּל חֶמְדַּת חַיֵּי נוֹאֶלָה, –

אַךְ אֲנִי – אֲנִי עֲדַיִן אַהֲבָה אֵינִי מוֹכֵר,

וְנִשְׁבַָּע בְּקֶבֶר אַבָּא: אִם אָמְנָם יֶדְכֶם תִּגַּע בָּהּ,

לֹא אֶהְיֶה עוֹד וִיטְמַלְדְּ-נֶשֶׁר, אִם בִּתְּךָ לֹא אֲשַׁחְרֵר!"


וְהֵשִׁיב לוֹ וִיטְמַלְדְּ-פֶּרֶס: "וִיטְמַלְדְּ-נֶשֶׁר, דַּע, אַךְ

חֶרֶס

תַּעֲלֶה בְּיָד סוֹרֶרֶת – דִּין נִגְזַר וְאֵין שֵׁנִי.

אֲצַוֶּה לִכְלוֹא נוֹאֶלָה בִמְצוּדָה עַל רֹאש הַסֶּלַע,

בּוֹ שׁוֹכֵן עֲפַר אָבִיךָ – הַס, כִּי כַּךְ הוּא רְצוֹנִי.

אֵי מִפְלֶצֶת שֶׁתַּגְבִּיהַּ אֶת חַרְבָּה עַל תֵּל אָבִיהָ

וְתִתְקַע בְּאֶבֶן-קֹדֶשׁ בַּרְזִלָּהּ הַזֵּדוֹנִי?"

……………………………………….

סַהַר דַּק וְחַד-קַרְנַיִם מִזְדַּקֵּר בִּקְצֵה שָׁמַיִם

וְשׁוֹפֵךְ עַל הַר-הַקֶּבֶר אוֹר חִוֵּר וּרְווּי תוּגָה.

מֵחֶשְׁכַּת נִבְכֵי הַיַּעַר, אֶל מִגְדָּל מוּגַף-הַשַּׁעַר,

עַל סוּסוֹ הַקַּל מִסַּעַר, בָּז לְנֶגֶף וּמִפְגָע,

דֶּרֶךְ תֵּל, חָרִיץ וְגֶשֶׁר טָס-בּוֹקֵעַ וִיטְמַלְדְּ-נֶשֶׁר,

לְמָתְנָיו מַפָּץ וָחֶרֶב – וּפָנָיו אֶל הַפִּסְגָּה.


"הוֹי, מַלְאָךְ שָׁבוּי, הַסְכִּיתִי! לְחַלְּצֵךְ הֲלֹם עָלִיתִי.

גַּם אִם צַו אוֹ נֵדֶר-אֵלֶם שָׂם לְפִיךְ כָּעֵת מַחְסוֹם,

גַּם אִם חֵטְא הוּא, וְאוֹתָנוּ הָאֵלִים בְּזַעַם דָּנוּ

לְִכַפֵּר עַל רֶגַע-אֹשֶׁר בְּשָׁנִים שֶׁל גֵּיהִנֹּם, –

גַּם אִם תַּם מִקְלָט בַּחֶלֶד, – תַּעֲנִי לִי, חֲבַצֶּלֶת,

וְיוּנַף מַפַּץ-הַפֶּלֶד לְהַרְעִישׁ סִפֵּי-מָרוֹם!"


"וִיטְמַלְדְּ, נֶשֶׁר עַז-הַכֹּחַ! מַה נִּפְתֶּה לִבִּי לִשְׁכּוֹחַ

אֶת נִדְרִי בְקַן מָנוֹחַ, – אַךְ רַחֵם-נָא: אַל תִּקְרַב.

לֹא אִירָא מִדִּין סוֹרֶרֶת. אַךְ אַתָּה – בִּשְׂדֵה-תִּפְאֶרֶת

מְחַכָּה לְךָ עֲטֶרֶת – זֵר גִּבּוֹר נִסְפֶּה בִקְרַב.

אָז יִפְתַּח שׁוֹמֵר שֶׁל מַעְלָה לִקְרָאתְךְ דַּלְתוֹת וַלְהַלָּה,

וְלִבִּי יָעוּף אֵלֶיךָ עַל כַּנְפֵי חֲלוֹמוֹתָיו."


" לֹא! נִחְיֶה וְאַל נֵרֵֶד-נָא לֹא לִשְׁאוֹל וְלֹא גַן-עֶדְנָה!

הֲמָאַסְתְּ בְּכִסּוּפֵינוּ וּבַאֲשֶׁר לֹא תִרְצִי?

מַה לִּי שֵׁם וּמַָה עֲטֶרֶת? אַתְּ – הַכֹּל וְאֵין אַחֶרֶת,

וְלִשְׁמֵךְ בְּחֶרֶב-מֶרֶד אֶעֱבוֹר אֶת כָּל אַרְצִי.

בִּשְׁבִילֵךְ אֶלְחַם, נוֹאֶלָה, נֶגֶד כָּל כֹּחוֹת-הַבֶּלַע,

וּבְחֶדְוַת-אֵין-סוֹף לִשְׁנֵינוּ אֲמַלְּטֵךְ לִמְחוֹז-חֶפְצִי".


"וִיטְמַלְדְּ, נֶשֶׁר קַל-הָאֵבֶר, גִּיל חַיַּי, כּוֹכַב-הַסֵּבֶר!

עַל עֲוֹן חִלּוּל הַקֶּבֶר צֵל הָאָב אוֹתְךָ יָאֹר;

וְתִבְעַר קִנְאָה שֶׁל נֶנָה, אִם תַּצִּיל אוֹתִי מִמֶּנָּהּ,

וְיָדֶיהָ תְּכַסֶּינָה אֶת אָבִי תַּכְרִיךְ שָׁחוֹר,

וְחֵילוֹ, עָזוּב בַּדֶּרֶךְ, שׁוּב יֻכֶּה אָז שׁוֹק עַל יֶרֶךְ,

וְשִׁמְךָ כְּצַר מוֹלֶדֶת יִזָּכֵר מִדּוֹר לְדוֹר…"


"מַה לִּי, פֶּרַח רַךְ-הַנֵּבֶט, צֵל הָאָב וּכְבוֹד הַשֵּׁבֶט,

בּוּז דּוֹרוֹת שֶׁטֶּרֶם קָמוּ – בָּךְ, רַק בָּךְ אֲנִי חָפֵץ

כָּל נַפְשִׁי לִשְׁתּוֹת שׁוֹאֶלֶת מֵעֵינַיִךְ זִיו וּתְכֵלֶת

וְלִקְטוֹף מִשִׂפְתוֹתַיִךְ נְשִׁיקָה כִּפְרִי מֵעֵץ:

לְהָזִין בָּךְ לֵב עַד גֹּדֶשׁ, אֲחַלֵּל כָּל דִּין וְקֹדֶשׁ,

כָּל הֵיכָל, גָּדֵר וְקֶבֶר אֲשַׁבֵּר וַאֲנַתֵּץ!"


וּבִשְׁאוֹן שִׁכְּרוּת צוֹהֶלֶת הִתְפָּרֵץ מַפַּץ-הַפֶּלֶד,

וַיִּמּוֹט בַּרְזֵל-הַדֶּלֶת תַּחַת הֹלֶם-עֲנָקִים;

עוֹד פִּרְצָה וְהוּא הִגִּיעַ – וְלִצְחוֹק גִּבּוֹר מֵרִיעַ

נַעֲנָה חֲלַל רָקִיעַ בְּקוֹלוֹת וּבִבְרָקִים;

אַךְ צָחַק לוֹ גַּם הַפַּעַם וִיטְמַלְדְּ-נֶשֶׁר מוּל הָרַעַם

וְהִדְהִיר, חֲבוּק נוֹאֶלַה, אֶת סוּסוֹ לַמֶּרְחַקִּים.