בְּעֶצֶם יוֹם אֶגְעֶה בִּבְכיִ

לָגֹל הָאֶבֶן הַכְּבֵדָה מֵעַל נִבְכִי,

זֶה נֵבֶךְ הַדְּמָעוֹת הַגּוֹעֲשׁוֹת,

נִקְווּ לַלֵּב מִכָּל יַמִּים וְיַבָּשׁוֹת,

שָׁטוֹף וְעָבוֹר עַל פְּנֵי צַמְּרוֹת שִׁקְמִים

וְאַף נָקוֹב עַד שָׁרָשִׁים עִקְּמִים.

בְּעֶצֶם יוֹם אֶבְכֶּה מוּל כָּל שִׁבֹּלֶת וְאֶשְׁכּוֹל,

וְכֹבֶד דִּמְעָתִי עִם כָּבְדְּכֶם אֶשְׁקֹל,

מַה יִּכְבַּד מִמָּה –

הַפְּרִי אוֹ הַדִּמְעָה,

וְאַף יָדַעְתִּי: קוֹם תָּקוּמִי, אֶרֶץ, עִם בִּכְיִי,

וּבְדִמְעוֹתַי תִּחְיִי, תִּחְיִי.

השווה נוסח גנוז של “אָסַפְתִי אֶת פְּזוּרַי מֵעָם וָעָם” (כרך ב, עמ' 193)