טַעֲנִי, יְרוּשָׁלַיִם, טַעֲנִי

טַעֲנוֹתַיִךְ לֹא בִּנְהִי וָדֶמַע;

הָרִיעִי בְּחֵילֵךְ בְּצִלְצְלֵי כָּל שֶׁמַע,

כִּי עַמֵּךְ אֵינֶנּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי.

עַמֵּךְ עוֹדֶנּוּ עַם יְרוּשַׁלְמִי

עָטוּר כְּמוֹ הָרַיִךְ הוֹד וָשֶׂגֶב;

וְאִם מִחוּץ לָעִיר אוֹ פְּנִימָה מִן הָאֶגֶף –

הֵן לֹא תַכְלִימִי אַף לֹא תִכָּלְמִי.

אִמְרִי לָהֵמָּה, הַמְחַשְּׁלִים

חֻקֵּי עַבְדוּת לָךְ כִּנְחֻשְׁתַּיִם,

כִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן כָּבוֹד בִּירוּשָׁלַיִם

וַאֲשֶׁר הֵחֵל יַשְׁלִים.