הֲיֵשׁ לְאָן לֵילֵךְ וְיֵשׁ לְאָן לָשׁוּב,

וְאִם יֵשׁ לְאָן לָשׁוּב – הַעוֹד לֵילֵךְ אוּכָל?

אֱלֵי זִרְמַת דָּמִי אֲנִי תָמִיד קַשּׁוּב,

וּמַה שֶּׁבִּי סֻיַּם וּמַה שֶּׁרַק הוּחַל

הֲרֵי כָּל כָּךְ כְּדַאי, הֲרֵי כָּל כָּךְ חָשׁוּב,

שֶאֵין הֶכְרֵחַ לִי לְהִנָּגֵר בַּכְּלָל;

בִּי כָּל מָחוֹז חָלוּם, בִּי כָּל מוֹעֵד כָּסוּף

לְמִן רִאשׁוֹן הַיּוֹם, בּוֹ אוֹר עַל תֹּהוּ חָל –

וְיֵשׁ לְאָן לֵילֵךְ, וְיֵשׁ לְאָן לָשׁוּב.

וְאִם עַל עַם אָשִׁיר וְאִם אָשִׁיר הַיְקוּם

וְאִם לֵדָה אָרֹן אוֹ מָוֶת אֲבַכֶּה –

הֵן מִתּוֹכִי אֶחֱזֶה, כִּי כָּל אֲשֶׁר רָקוּם

בְּרִקְמְתֵי הַיֵּשׁ, הַנֶּצַח הַמְפַכֶּה –

הַכֹּל הוֹלֵךְ וָשָׁב, יִפֹּל וְגַם יָקוּם;

רָאִיתִי הַמְדֻכָּא, רָאִיתִי הַמְדַכֵּא

פִּקֵּחַ וְעִוֵּר, זָקוּף וְאַף עָקוּם,

וְאַף אִם תִּתְמַהְמַהּ – אַשְׁרֶיךָ הַמְחַכֶּה,

אַשְׁרֵי הַחַי בָּעָם וְחַי עִם כָּל הַיְקוּם.