גָּזַרְתִּי עַל פִּי מִדַּבֵּר וְעַל עֵינִי מִדְּמֹעַ

וְעַל לִבִּי מִתְּמֹהַּ,

כִּי נִגְלָה לִי סוֹד מִלִּפְנַי וְלִפְנִים,

מִמִּקְדָּשִׁים הֲרוּסִים וְנִבְנִים.

כִּי תִכַּנְתִּי רוּחִי הַנִּסְעָרָה

הַמִּתְלַבֶּטֶת בְּסוּגָרָהּ,

מַמְרִיאָה לִמְרוֹמִים

וְשׁוֹקַעַת תְּהוֹמִים

וּבִלְבַד לְשַׁכֵּךְ הַדָּם הָרוֹתֵחַ.

עַל עַצְמִי דִין קָשֶׁה אֲנִי מוֹתֵחַ:

נִכְנָע וּמִתְמָרֵד,

מְקַשֵּׁר הַנִּפְרָד וְהַמְקֻשָּׁר מְפָרֵד.