בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת מָעֲדוּ קַרְסֻלַּי

וְרַגְלִי בַּחוֹלוֹת הַקּוֹדְחִים עַד הָעֶצֶם תִּשָּׂרֶף.

קָרָא קוֹל טָמִיר לִי: אוּלַי

עַד מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ תַּגִּיעַ עִם עָרֶב.

עִם עֶרֶב, כִּי אֶהְיֶה אֵין־כֹּחַ מִלֶּכֶת

וְגַחְלֵי הַפְּצָעִים עֲשֵׁנוֹת,

נִגְלָה לִי הַשַּׁעַר, עָלָיו מְסוֹכֶכֶת

הַכְּתֹבֶת: פֹּה עֵינוֹת

הַחֶדְוָה, פֹּה תַרְנִין הַדְּמָמָה

כָּל בַּת־עָיִן,

כָּל לֵב שֶׁבִּקֵּש בַּצָּמָא

אֲפִיק מַיִם – וָאָיִן.

וּמִלְמַעְלָה לַשַּׁעַר

וְלַכְּתֹבֶת מִלְּמַעְלָה

תִּרְפַּד שִׁירַת צַעַר

עַל עַנְנֵי לַיְלָה.

אֲבֵלָה,

בְּהַשְׁלִים מַחְזוֹרָהּ,

עִם תְּפִלָּה וּשְׁאֵלָה

תְּיַחֵל לְתוֹרָהּ.

וָאֶפֹּל עַל פָּנַי

וָאֶשַּׁק בְּיִרְאָה

אַדְנֵי הַשַּׁעַר – אֲדָנַי

וָאֲקַו, כִּי הַדֶּלֶת תִּסֹּב, עַל צִירָהּ

וְאֶעֱלֶה בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם

וְְכִהַנְתִּי בַּקֹּדֶשׁ מֵעָתָּה.

אַךְ הַשְּׁעָרִים נָעֲלוּ מַנְעוּלָם

וּדְמוּת לֹא הוֹפִיעָה וְיָד לֹא הוּשָׁטָה.

רָחַצְתִּי רַגְלַי וְהִדַּקְתִּי שְׂרוֹכֵי סַנְדָּלַי –

וָאָשׁוּב לְמַעְגָּלָי.

נוסח ראשון של השיר נכלל ב’עַד בּוֹקֶר' (כרך א, עמ' 98–99).