בֵּין יָם וְשֶׁמֶשׁ נִתְוַרְדֵּן בְּשָׂרֵךְ,

יִיֵּן, הָמָה כְּחֶמֶר;

נִשְׁבַּעְתִּי: צוּר שַׁדַּי עִם

בֹּקֶר זֶה הֲלוּם־רֵיחוֹת

    נֵעוֹר כְּעֶלֶם לְבָרֵךְ

    בִּרְכַּת הַגֶּמֶר

    עַל רִמּוֹנוּת שָׁדַיִם,

    עַל רֶטֶט יְרֵכוֹת,

עַל חִטּוּבֵי כָּתֵף וָמֹתֶן

עִם כִּסּוּפֵי זִכְזוּך הַבָּטֶן.

כִּיצִיר בְּרֵאשִׁית עָלִית מֵחִבּוּקִים

וָלֶטֶף –

מִזְּרוֹעוֹתָיו שֶׁל יָם

לִקְרַאת הַשֶּׁמֶשׁ, אֲפָפֵךְ בְּלַהַט;

    וְחֵי רֹאשִׁי, לֹא נֶחְקְקוּ חֻקִּים

    שֶׁל קֶטֶב

    עָלַיִךְ, בַּת אֵלִים וּמְתִים, נִבְלָם, כֶּלְיָם,

    וְעַד עוֹלָם עָלַיִךְ לֹא תַעֲלֶה תּוֹלַעַת.

כְּעַמּוּד הַיּוֹם דָּמִית, וּכְלַהַב סְנֶה צַח

הָבְעַרְתְּ, אִשָּׁה גְדוֹלָה, בַּיּוֹם הַהוּא לָנֶצַח.