אֲנִי הָאִשָּׁה וּקְרָאתַנִי חַוָּה;

כְּשֵׁרָה אוֹ נַעֲוָה

אַךְ גְּדוּשָׁה אַהֲבָה.

כְּשֵׁרָה אוֹ נַעֲוָה אַךְ כָּל אֵגֶל דָּמִי

מִתְרוֹנֵן בַּהֲמִי

מִתְּשׁוּקַת אֲדָמִי.

וּרְאֵה נָשִׁיּוּתִי, שֶׁפָּרְחָה וְעָלְתָה;

אִמּוּתִי מִכָּל תָּא

לִפְרִי בֶּטֶן כָּלְתָה.

וְאַלְלַי כִּי הִרְבֵּיתָ מִנֹּעַם חֶבְלִי –

מַכְאוֹבִי וְאֶבְלִי:

רִיב קֵינִי עִם הֶבְלִי.

הָרִיתִי שְׁנֵיהֶם לְאִישִׁי לְאָדָם,

אַךְ אַתָּה הִקְרֵיתָם

בַּשָּׂדֶה לְבַדָּם;

וָאֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיהֶם, מַחְמַדֵּי בַּת־עֵינִי;

הָרֶצַח הִכְרִית אִמּוּתִי לְקֵינִי

וְהַמָּוֶת הִפְרִיד בֵּין הֶבְלִי לְבֵינִי.