אָבִיב בָּעִיר אֵינוֹ מַפְתִּיעַ בְּשִׁפְעַת

צְבָעִים, כִּי גַם סְתָוָהּ שׁוֹפֵעַ כְּחֵלֶת וְשָׁרָק;

אֲבִיב הָעִיר מוּחָשׁ יוֹתֵר לָאֹזֶן, כִּי חָזְרוּ הַדּוּכִיפַת,

הַקּוּקִיָּה, הָעוֹרְבָנִי וְהַשְּׁרַקְרַק.

אָמְנָם בְּיֶרַח זֶה מַסְמִיק בָּעִיר תּוּת־הַגִּנָּה

וְאַתָּה תוֹקֵעַ וֶרֶד צִידוֹנִי אוֹ גְלַבְקִיּוֹן בַּדָּשׁ,

אֲבָל בִּכְלָל קוֹלֵט הָעִירוֹנִי אָבִיב כְּמַנְגִּינָה

וְלֹא כְּמוֹ צִיּוּר צְבָעִים חָדָשׁ.

כֵּן, לֹא הַרְבֵּה תִיגַע יַד הָאָבִיב בָּעִיר,

רַק פֹּה וְשָׁם עַל הַדָּהוּי תּוֹסִיף שָׁנִי עִם עֲדָנִים;

וּכְמוֹ פַּיְטָן עוֹבֵר בְּקֻלְמוֹסוֹ עַל שִׁיר

כָּךְ הָאָבִיב עוֹבֵר בְּמַכְחוֹלוֹ עַל פְּנֵי גַנִּים.

עַל כֵּן נִמְצָא רָשׁוּם בְּיוֹמָנִי:

אָבִיב בַּכְּפָר הוּא רַב פְּעָלִים וְרַב תְּכוּנָה,

אֲבָל בָּעִיר אֵינֶנּוּ מְצַיֵּר צִיּוּר חָדָשׁ וְרַבְגּוֹנִי,

אֶלָּא עוֹשֶׂה רַק בֶּדֶק בַּתְּמוּנָה.