לֹא קָרָאתִי לָאָסִיף
וְלֹא פָּתַחְתִּי לִקְרָאתוֹ אֲסָמַי,
כִּי שְׂדוֹתַי עֲדַיִן חָשִׂיף
מוּל מַחְלְצוֹת שָׁמַי.
זֶה אַךְ שָׁלְמָה חֲרִישָׁתִי הָעֲמֻקָּה
וַהֲפִיצוֹתִי הַמִּזְרָע
וְכֻלִּי חֲרָדָה מְתוּקָה
לַשִּׁבֹּלֶת וְנִזְרָהּ.
אֲנִי מְיַחֵל לְטַל ולְמָטָר,
שֶׁיּוּחַן וִיבֹרָךְ
מַה שֶּׁרוּחִי זָרַע וְנָטַר
וּמַה שֶּׁכֹּה נַעֲמָן וְכֹה רָךְ.