מָה רַב הַגִּיל עִם הַכַּלָּנִיּוֹת

בְּגֵי וָהָר בִּימֵי נִיסָן;

נָאוֹת הֵן, חֲסוּדוֹת, מַמָּשׁ צַיְלָנִיּוֹת,

אַךְ יַעַן כִּי הַשֶּׁמֶשׁ מַרְנִינָן וּמַתְסִיסָן, –

הֵן מַחְצִיפוֹת וְנַעֲשׂוֹת קוֹלָנִיּוֹת

בָּאֹדֶם שֶׁלָּהֶן עַד בְּסִיסָן.

וְאַף כִּי מִתְבַּקְּשׁוֹת אַתֶּן לְהִקָּטֵף מֵעַל שְׂדֵכֶן –

חֲלִילָה לִי מִקְּטֹף אֶתְכֵן

אַחַת, אַחַת אַף לֹא יַחְדָּו בַּחֲפִיסָה;

מוּטָב עָקֹר כָּל הַשָּׂדֶה עַל הַתְּלָמִים

אוֹ הָרְגָבִים

וְעַל כַּפַּי לְהַגִּישׁוֹ מִטַּעַם עֲלָמִים

אֶל כָּל אַיֶּלֶת אֲהָבִים

וּלְכָל תִּינוֹק, הַמִּצְטַחֵק בָּעֲרִיסָה.