חֹגִּי חַגַּיִךְ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל,

בְּאוֹן מִשְׁנֶה, מִשְׁנֵה תִפְאֶרֶת,

בַּאֲשֶׁר אַתְּ שָׁם,

וְאַל נָא יִשָּׁאֵל

מַה־קּוֹל הַהֲמוֹנִים וּמָה עֲתֶרֶת

הַתְּרוּעָה עִם הַחַגִּים בְּהִתְקַדְּשָׁם.

אִם הֶרֶג רָב הָרְגוּ בָּךְ הַגּוֹיִם,

שֶׁלֹּא הָיָה כָּמֹהוּ

וְלֹא יִהְיֶה אַחֲרָיו.

אַךְ זֶה הָאוֹת, כִּי יֵשׁ עָלַיִךְ אֱלֹהִים

וְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ הוּא –

שֶׁכֵּן הוֹתִיר שָׂרִיד מִן טֶבַח רָב.

כָּבֵד מְאֹד אֶבְלֵךְ, אַךְ לֹא יִמּוֹט

שְׂרִידֵךְ וְהוּא יַכְבִּיר אוֹנִים

לְהִדָּרְשָׁם;

זִכְרִי שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר וִימוֹת

עוֹלָם: גָּוְעוּ עַמִּים, הוֹבִישׁ שָׁרְשָׁם,

בְּעוֹד שָׁרְשֵׁךְ פָּרַח מִדָּם, מֵאֵשׁ וּמִיגוֹנִים.

חֹגִּי חַגַּיִךְ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּקוֹל עֲנוֹת

כְּאִלּוּ דֶּמַע מִלֶּחְיֵךְ נִמְחָה,

כִּי רַעֲנָן גִּזְעֵךְ וַאֲמִירֵךְ חָסֹן

וּמִצִּיּוֹן אֶל הַתְּפוּצוֹת וְהַמַּחֲנוֹת

בְּעֹז נָרִיעַ: מוֹעֲדַיִךְ לְשִׂמְחָה,

חַגַּיִךְ וּזְמַנַּיִךְ לְשָׂשׂוֹן.