הֶאָח, סַבָּלִים,
הֶאָח, סַפָּנִים,
מוֹתְחֵי חֲבָלִים
עַד שִׂיא הַתְּרָנִים.
כְּמוֹ בַּנְּבָלִים
מֵיתְרֵי הָרְנָנִים,
עֲנוּ עִם גַּלִּים
פָּנִים אֶל פָּנִים:
הַלְלוּ־יָהּ, הַלְלוּ־יָם,
הַלְלוּ־יָם. הַלְלוּ־יָהּ.
הָעִירוּ שְׁחָרִים
בְּיָם אֵין־סוֹפִים
עַל חוּד הֶהָרִים
הָרֵי הַקְּצָפִים;
מוּצְפֵי זְהָרִים
עִם שֶׁמֶשׁ עָפִים.
שְׂאוּ כַּנְשָׁרִים
רִשְׁמֵי הַשְּׂרָפִים
הַלְלוּ־יָה, הַלְלוּ־יָם,
הַלְלוּ־יָם, הַלְלוּ־יָה.
אִם סַהַר יַכְסִיף
רֻכְסֵי הַגַּלִּים,
עָנָן אִם יָעִיב
צִיֵּי חַשְׁמַלִּים –
מַצְפֵּן לֹא יַכְזִיב,
כּוֹכָב לֹא יַעְלִים
מִכֶּם הַנָּתִיב
אֶל כָּל הַנְּמָלִים.
הַלְלוּ־יָה, הַלְלוּ־יָם,
הַלְלוּ־יָם, הַלְלוּ־יָהּ.