עִם מַאְפֵּלְיַת הַלַּיְלָה וְעִם הַשַּׁחַר הַמַּוְרִיד

עֲלוּ מִיָּם וְיַבָּשָׁה, צִבְאוֹת עַמֵּי הַבְּרִית,

עַל פְּנֵי אֵירוֹפָּה הַמְשֻׁעְבֶּדֶת;

בְּנַהַם אֲרָיֵי בַּרְזֶל וּבְשַׁאֲגַת נִשְׁרֵי פְּלָדָה

בְּכָל עָצְמַת רִכְבֵי הַנִּצָּחוֹן שֶׁלַּמַּדָּע

בַּשְּׂרוּ יוֹם פְּדוּת לִלְאֹם וּלְאֹם, מוֹלֶדֶת וּמוֹלֶדֶת.

וַיְהִי הַלַּהַט שֶׁבַּזַּעַם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים

וּבְרַד אַבְנֵי גָפְרִית – מִשְׁלַחַת עֳנָשִׁים

עַל כַּת הַתַּלְיָנִים, קִדְּשׁוּ הַטָּבַח;

נַחֲמוּ עַמִּי, נַחֲמוּ כָּל עָם,

שֶׁהַמְּרַצֵּחַ עֲרָפָם, עִנָּם, קָלָם

בְּסֵתֶר צִינוֹקוֹת וּבְשַׁעֲרֵי הַתָּוֶךְ!

וְאִם חֲזוֹן הָאֵשׁ וְהִמְנוֹנִים לַמַּתָּכוֹת

חָצַבְנוּ בְּגָאוֹן וּבִשְׂמָחוֹת

לְמַעַן שֶׂגֶב הָאָדָם וּמָעֻזֵּי תִפְאֶרֶת –

הַפַּעַם, אַךְ הַפַּעַם, שִׁירוּ עִמָּהֵם שִׁיר אֲבַדּוֹן,

הִמְנוֹן הַשְׁמֵד לְשִׁכּוֹרֵי מִדָּם וָרֶשַׁע וְזָדוֹן,

אַחַר חִצְבוּ שָׁלוֹם לְכָל אֵירוֹפָּה הַמְשֻׁחְרֶרֶת.

בסער, מאסף מוגש לחייל ולחיילת העבריים מאת סופרי ישראל. תש"ג