אַחַי הַצְּעִירִים,

בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים,

הֲלוּמֵי מִנִּי אוֹר, מֵאֲוִיר הֶהָרִים.

לְהוּבֵי מַבָּטִים

וּדְקוּלֵי הַקּוֹמָה,

אֲשֶׁר הֶמְיַתְכֶם, הַמְּתוּקָה לִי, דּוֹמָה

לְהֶמְיַת גֵּאוּתָם

שֶׁל גַּלֵּי אֲגַמִּים,

וּשְׂפַתְכֶם הָעִבְרִית – כְּגַחֲלֵי רְתָמִים

תָּמִיד מְלֻבּוֹת,

לוֹחֲשׁוֹת, בּוֹעֲרוֹת;

מָה אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, נְעָרִים וּנְעָרוֹת,

כִּי אָרִיחַ בָּכֶם

מֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר,

אַךְ גַּם רֵיחַ גַּנִּים וְסוֹד שִׂיחַ נִיד בָּר.

אִם שָׁלוֹם אַהֲבְתֶּם

וְחַיֵּי חֹפֶשׁ רָב

אַךְ יֶדְכֶם גַּם לְחֶרֶב לֻמְּדָה בְּיוֹם קְרָב;

וּבְשָׁלְחִי אֲלֵיכֶם

בִּרְכָתִי וּשְׁלוֹמִי

בְּשׁוּם חַג לְבוּשִׁי אוֹ אִם אֵבֶל גְּלוֹמִי –

הֵן יָדֹעַ אֵדַע,

כִּי כְּשֵׁם שֶׁמָּחָר

הַשֶּׁמֶשׁ יַעֲלֶה עַל צַמֶּרֶת וָהָר

בְּעִיר הָאֱלֹהִים,

בִּירוּשָׁלַיִם הָעִיר,

כֵּן יַפְצִיעַ הוֹדְכֶם וְיָפֵז וְיָאִיר

אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל

מִבַּחוּץ וּבִפְנִים

וְכָל עִיר וְכָל כְּפָר שֶׁבְּדָמֵינוּ נִבְנִים.