אַתָּה, אֱלֹהַי, יוֹדֵעַ וָעֵד

כִּי לֹא זָנִיתִי אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר,

וְאַף כִּי לֹא עֲנִיתָנִי לַמּוֹעֵד,

וְאַף כִּי יִשְׁעֲךָ מְאֹד אֵחַר,

וְאַף כִּי נֶעֱזָב הָיִיתִי וּמְשׁוֹמָם

וּשְׁכוּחַ חַסְדְּךָ הָרַב –

קָרָאתִי אֵלֶיךָ יוֹמָם

וְגַם בַּלַּיְלָה אוֹתְךָ אֲשַׁו

לְנֶגְדִּי בְּשִׂמְחָה

וְכָל דָּמִי יֹאמַר שִׁמְךָ.

מחברות לספרות, תשרי תש"י