כָּרִי צָחֹר מִצְּחוֹר,

סְדִינִי אֵינוֹ קָמוּט,

אַךְ יְצוּעִי אֶרְפַּד

לְלֹא יָדִיד חָמוּד.

לִפְנֵי שֵׁנָה גוּפִי

רָחַצְתִּי לְמִשְׁעִי

וְרֹאשׁ בְּשָׂמִים אַטִּיף

עַל כֻּתָּנְתִּי־מִשְׁיִי;

וּבְהוֹרִידִי הַתְּרִיס,

פָּרַעְתִּי הַצַּמּוֹת,

אַךְ מַסְרֵקִי, אֲהָהּ,

יָשִׂים בָּהֶן שַׁמּוֹת.

וּבְמִטָּתִי אֶפְרֹשׂ

זְרוֹעַי כְּעֵץ עָנֵף

וּבְאֵין לְמִי לַחְבֹּק –

מִצַּעַר אֶצְטַנֵּף.

כָּל לַיְלָה אֲבַקֵּשׁ

רֵעִי עַל מִשְׁכָּבִי,

אַךְ בֹּקֶר שָׁב רֵיקָם

חֵיקִי עִם לְבָבִי.

כָּל רֵעוֹתַי גּוּפָן

פָּרַח וּפְרִי גָמַל,

אוּלָם דּוֹדִי בּושֵׁשׁ

לָבוֹא וְלֹא חָמַל.