הָעִיר בָּעֶרֶב מִתְחַשְׁמֶלֶת:

בּוֹעֵר כַּרְכּוֹב, חַלּוֹן וּתְרִיס;

בְּתֵל־אָבִיב הֵן מִסְתַּמֶּלֶת

כָּל פַּארִיס, אַךְ לֹא פַּארִיס.

עֶרֶב עֶרֶב בְּנֵי הַנֹּעַר

וְכָל נָשׂוּי וְכָל גַּלְמוּד

מִתְיַחֵד עִם הַקּוֹלְנוֹעַ

וְגַם עִם זִילְבֶּרְג בַּ“תַּלְמוּד”.

אֵצֶל “שֶׁלֶג” לָן הָ“אֹהֶל”,

“הַבִּימָה” לָנָה בְּ“הֶס”,

שָׁם שׁוֹתִים כּוֹס תֵּה, לֹא כֹּהֶל,

הַלֵּב מָקוֹם חָשׁוּב תּוֹפֵס.

אֵצֶל “הֶס” אַנְשֵׁי “מֹאזְנַיִם”,

אֵצֶל “רַצְקִי” הַ“כְּתוּבִים”;

וְהַכְּתָלִים כּוֹרִים אָזְנַיִם

לִרְכִילוּת שֶׁל בְּנֵי טוֹבִים.

אַךְ תֵּל־אָבִיב הֲרֵי לֹא דַּי לָהּ

לֵישֵׁב בְּ“שֶׁלֶג” עַד חֲצוֹת,

וְעַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּלַּילָה

אוֹכְלִים בְּ“אַלְטְשׁוּלֶר” קְצִיצוֹת.

שָׁם גּוֹמְרִים אֶת הַמִּשְׁמֶרֶת

בִּימוֹת הַחוֹל וּבַחַגִּים;

פֶּרְסְקִי שָׁם אוֹכֵל חֲזֶרֶת,

אַך לֹא חֲזֶרֶת בְּלִי דָּגִים.

הַשָּׁנָה נוֹסְפָה מִשְׁמֶרֶת

(וְאַל תַּגִּידוּ נָא בְּגַת)

אֶצְלֵנוּ יֵשׁ גְּבִירוֹת עֲשֶׂרֶת,

שֶׁלֹּא יָשְׁנוּ בְּ“לֵיל מוֹלָד”.

וְאַל תַּכְחִישׁ נָא כָּל חַיֶּטֶת

(וּדְבַר אֱמֶת הֲרֵי לֹא פָּס)

כַּמָּה שְׂמָלוֹת תָּפְרָה בְּרֶטֶט

לִכְבוֹד הַ“יֶּלֶד בָּאִלְפָּס”.

הָעִיר בָּעֶרֶב מִתְחַשְׁמֶלֶת,

אִישׁ אִישׁ נִשְׁפֵי רִקּוּד יִמְצָא,

אַך אַל תָּחֹגּוּ הָאִוֶּלֶת

וְאַל תַּעֲשׂוּנוּ לְשִׁמְצָה.