דּוֹמֵם… / יחיאל מר
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
צָהֹב כַּלְּבִיאָה, וְעָצֵל אַף כָּמוֹהָ,
בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹתָיו עַל שְׂדֵרָה וּרְחוֹב –
רוֹבֵץ הַחַמְסִין – אַךְ חַדְרִי הַגָּבֹהַּ
מֻתְרָס וּמוּגָף וְאָפֵל וְרָטֹב…
וְתִינוֹק מְשֻׁלְהַב לְחָיַיִם בָּעֶרֶשׂ,
בְּצִנְצֶנֶת תְּמִירָה צָמְאוּ הַפְּרָחִים.
הַשְׁקִינוּ, הָאֵם, יְבֹרַךְ כַּד-הַחֶרֶס!
לַיָּד הַקּוֹרֶנֶת בָּאֹפֶל, שְׁבָחִים…
תְּמוּנָה מִנִּי קִיר תְּחַיֵּךְ לִשְׁלָשְׁתֵּנוּ
בְּשֶׁקֶט צוֹנֵחַ הַסֵּפֶר מִיָּד,
וְאשֶׁר צוֹנֵן גַּלָּיו יָקִיר –
מוּגָף וּמֻתְרָס – לְבַל יַשִּׂיגֵנוּ
שָׁרָב לְכַלּוֹת אֶת מַחְסֵנוּ הַקָּט,
מִיֶּלֶד עַד פֶּרַח – עַד שִׁיר!