הוֹשַׁע־נָא יְבוּל אַדְמָתֵנוּ מֵאֶרֶר

וְזַיִת מִנֶּשֶׁל,

כִּי בְּעוֹד לֹא הָמְתַּק גּוֹרָלֵנוּ מִמֶּרֶר

וְלֹא נִסְתַּיְּמוּ שִׂיחוֹת לוֹנְדוֹן בְּכֶשֶׁל –

נִתְּנוּ פִּצּוּיִים לִמְאַרְגְּנֵי הַטֵּרוֹר

וּבֵירוּת הִשְׁלִימָה עִם “סֵישֶׁל”!

וּמוּטָב לְדַבֵּר מִלָּשֶׁבֶת בְּאֵלֶם;

הַכֹּל כַּשּׁוּרָה, כַּהֲלָכָה וּ“בְסֵדֶר”:

שְׁבוּעָה לֹא שְׁבוּעָה וְאַף נֶדֶר לֹא נֶדֶר,

אִם בְּנֵי סֵישֶׁל הֻרְשׁוּ הִתְרָאוֹת עִם הָעֶלֶם,

הַמְסוֹבֵב גַּלְגַּלִים מִתּוֹךְ יַרְכְּתֵי חֶדֶר.

אַךְ מִי כָּאן פִּקֵּחַ וּמִי כָּאן אִישׁ “חֶלֶם”?

וּבֶאֱמֶת אֵין עֲדַיִן לָדַעַת

כֵּיצַד וּמָתַי כְּבָר יַתִּירוּ הַפְּקַעַת,

וּמִי הֶחָכָם שֶׁיַּחְדֹּר לַתִּסְבֹּכֶת

שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים וְהַפָּרֹכֶת?

אָדוֹן הַמּוֹשִׁיעַ לְ“אוֹם אֲנִי חוֹמָה”,

מַה יֵּשׁ בֵּין פָּרִיס לְבֵין לוֹנְדוֹן וְרוֹמָא?

הארץ, 12.1.1939